254. הווה אומר, על מנת להקים חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת שיש בה להעביר את
נטל הראיות אל מבקש הקיום, אין די בחשד גרידא אלא נדרשות ראיות משמעותיות המקיימות תשתית ברורה למסקנה האמורה .
--- סוף עמוד 48 ---
255. קיומה של השפעה בלתי הוגנת או העדרה, תקבע על-פי עובדותיו של כל מקרה ומקרה.
256. בנסיבות העניין שבפני, לאחר שהנחתי את השיקולים המנחים לבחינת סוגיית ההשפעה
הבלתי הוגנת, סבור אני כי במקרה שבכאן, אף לא אחד מן המבחנים המוזכרים מתקיים, ואסביר.
257. תלותה ועצמאותה של המנוחה – הדגש במבחן זה הוא על עצמאות המצווה הן מהבחינה
השכלית – הכרתית והן מהבחינה הפיזית.
מכלל העדויות שנשמעו בפני, לא עלתה ולא נסתרה, ולו טענה אחת ולפיה בתקופה שבסמוך לעריכת הצוואה, כי המנוחה לא תפקדה כנדרש לעניין צוואתה, באופן עצמאי לחלוטין ובלתי תלוייה בסביבתה, הן מהבחינה השכלית-הכרתית והן מהבחינה הפיזית.
258. אף בתקופה הסמוכה למותה, לא עלתה טענה שכזו. וכפי שהעיד הנתבע לפרוטוקול הדיון
מיום22/11/2017, בעמ' 7:
"ש. החתימה היא של אמך המנוחה?
ת. כן. יש שתי חתימות. ביקשתי וזה מצולם, שתי חתימות, כדי שיראו שהיא צלולה לחלוטין".
259. תלות וסיוע – גם כאן יש להבחין בין סיוע יומיומי לבין סיוע הקשור לצוואה.
בכל הנוגע להתנהלות המנוחה, לא הובאו בפני עדויות לעניין זה, אך מהתרשמותי מכלל התמונה המצטיירת, דומה כי המנוחה, אישה כבת ... שנים, נזקקה למטפלת סיעודית לצרכיה הטיפוליים, נעזרה בבניה לסידורים כאלו ואחרים ובכלל זה ניהול ענייניה הפיננסיים, אך לא דומה כי מדובר ביחסי תלות בסביבתה. ואומר כי, סיוע להורה ישיש, יש בו אולי השפעה, אך מדובר ב"השפעה" רצוייה ומבורכת בבחינת מצוות "כבד את אביך ואת אמך".
260. קיימת חשיבות מיוחדת לשאלה האם הנהנה הוא היחיד שסייע למצווה בכל צרכיו או
שהוא הסתייע גם באחרים. גם במקרה שבפני, לא עלה כי מי מהבנים הפנה למנוחה עורף ולא סייע בידיה בפעולותייה היומיות, וככאלו, זכו שניהם ברכושה של המנוחה באמצעות צוואתה שווה בשווה, כך שדומני כי מערכת היחסים העכורה ביניהם העיבה על המנוחה, אך לא פגמה באהבתה למי מהם ובוודאי שלא הניעה את האם לשנות בכך בצוואתה. גם לעניין עריכת צוואתה, הרי שכפי שעלה מהעדויות, שני הבנים הם שהיו בביתה של המנוחה, עת חתמה היא על צוואתה. באלו, אין כדי להצביע על חוסר עצמאות או תלות, שהרי שבכל מקרה נדרשה המנוחה לחתום על צוואתה ולא רק בנוכחות הבנים, כי אם בנוכחותם של עורך הצוואה, ששימש כעורך דינה, והן בנוכחות עד הקיום, ענין שנידון כבר בהרחבה.