83. מכאן עולה כי מוציאי החשבוניות, חברת א.ד סחר ודוד אסולין, לא רכשו זהב ולכן לא יכלו למכור זהב למערערות או למוציאי החשבוניות האחרים. התוצאה היא שהחשבוניות שהוצאו על ידם למערערות לא הוצאו כדין ולא ניתן לנכות על פיהן מס תשומות.
חברת א.ד. סחר שימשה למעשה "תחנה" בשרשרת החשבוניות שנועדה ליצור חיץ בין הבעלים האמיתיים של הזהב לבין היצואן, באופן העולה בקנה אחד עם התכנית העבריינית המתוארת בכתב האישום.
84. מסקנה זו נתמכת גם בעובדה שחברת א.ד סחר נרשמה כעוסק מורשה בתאריך 7.5.2012 כאשר לבעליה, דוד אסולין, לא היה כל ניסיון בתחום הזהב, לא היה לו ממון או נכסים ואף לא היה ביכולתו להתנהל באמצעות חשבון בנק אלא במזומן בלבד ובאמצעות חשבונות צ'יינג'ים (נספח 72, הודעה מתאריך 26.6.2013 שורות 421-431; נספח ט לתצהירי רוני שלמה; נספח 6, הודעתו של שלמה מתאריך 2.7.2013 שורות 33-35).
מעדויות הבעלים של אחד הצ'יינג'ים (איציק סיטון, הבעלים של צ'יינג' בול, נספח 18, הודעה מתאריך 16.6.2013 עמוד 3 שורות 12-14) עולה כי הכספים שהתקבלו, לכאורה, מלקוחותיה של א.ד סחר נמשכו על ידי השליחים אבי גיל ויעקב עשור שהיה להם ייפוי כוח למשיכת הכספים, היינו, תמורת מכירת הזהב לא הגיעה לידי א.ד סחר למעט עמלה של "תיווך" בגין הוצאת החשבוניות.
85. משהוכח כי חברת א.ד סחר לא הייתה הבעלים של הזהב, ממילא החשבוניות שהוציאה ל-ש.א.ר.ם, המערערת 2, לא שיקפו את המוכר האמיתי של הזהב ולכן לא ניתן לומר כי הוצאו כדין.
--- סוף עמוד 23 ---
באופן דומה, יש לקבוע כי מוציאי החשבוניות האחרים, נ.נ.מ.ח, כוכבי האור ואריאל אלנתן, לא יכלו למכור למערערות זהב שכביכול נרכש מהספק א.ד סחר ודוד אסולין. התוצאה היא שכל החשבוניות שהוצאו למערערות, שמקורן בזהב שנמכר כביכול על ידי א.ד סחר ודוד אסולין, אינן כשרות.
לדיון בעניין שאלת מקור הזהב של מוציאי החשבוניות האחרים, אפנה כעת.
ד. מוציאי החשבוניות – נ.נ.מ.ח, כוכבי האור ואריאל אלנתן – לא היו הבעלים של הזהב
86. גם כאן, כמו בסעיף הקודם, מטרת הדיון היא להראות שלמוציאי החשבוניות שבכותרת לא היה זהב למכור למערערות מהטעם הפשוט שלספקים שלהם לא היה זהב למכור להם. מוציאי חשבוניות אלה לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי רכשו זהב מגורם אחר, שאינו הספקים שלהם, ולכן לא ניתן לומר כי היה בבעלותם זהב אותו יכלו למכור למערערות.
87. מסקנת הניתוח להלן תומכת בעמדת המשיב כי החשבוניות על שם מוציאי החשבוניות שבכותרת לא שיקפו את המוכר האמיתי בעסקאות עם המערערות ולכן לא ניתן לומר כי הוצאו כדין באופן המאפשר ניכוי תשומות על פיהן.