בעקבות חוסר יציבות גיאופוליטית מתמשכת, אי ודאות פוליטית פנימית ועליית הרגשות האנטי-ישראליים העולמיים, מספר הולך וגדל של יזמים ישראלים בוחרים להקים את הסטארט-אפים שלהם מחוץ לישראל - בחיפוש אחר יציבות, גישה רבה יותר למשקיעים בינלאומיים והתרחקות אסטרטגית מתנודתיות אזורית. מגמה זו עשויה אמנם להציע יתרונות עסקיים משמעותיים, אך יש לה גם השלכות מס משמעותיות שיזמים ישראלים חייבים להיות מודעים להן. ללא תכנון מתאים, מבנים חוצי גבולות אלה עלולים לחשוף את המייסדים לחבויות מס ישראליות בלתי צפויות ולסיכוני ציות. במאמר זה נבחן את חשיפת המס הפוטנציאלית הכרוכה בהקמת מוסד קבע בישראל, במיוחד במקרים בהם יזמים ישראלים מעורבים באופן פעיל בפיתוח הקניין הרוחני של החברה מתוך ישראל.
יותר ויותר נפוץ שיזמים ישראלים מקימים את הסטארט-אפים שלהם כישויות זרות - לרוב בארצות הברית - בשלבים המוקדמים מאוד של המיזם. אסטרטגיה זו מונעת בדרך כלל משיקולים מסחריים כגון גישה קלה יותר להון סיכון, תשתית משפטית נוחה והתאמה לתוכניות התרחבות עתידיות. במקרים רבים, המייסדים מתכננים רילוקיישן לחו"ל בשלב מאוחר יותר, לאחר שהחברה תתבגר או תתחיל להרחיב את פעילותה. עם זאת, בשלב הפיתוח הראשוני, חלק ניכר מפעילות הליבה - כולל פיתוח מוצרים ויצירת קניין רוחני - ממשיך להתקיים בישראל. ניתוק זה בין המבנה המשפטי לבין הפעילות העסקית בפועל עלול להוביל שלא במתכוון להקמת מוסד קבע בישראל ולחשוף את החברה הזרה למיסוי ישראלי. אם לא מטפלים בו כראוי, סיכון זה עלול לסבך משמעותית את העניינים בצמתים קריטיים כמו גיוס כספים או ביצוע אקזיט, כאשר משקיעים ורוכשים בוחנים את חשיפת המס הגלובלית של החברה.
כאשר יזמים ישראלים נשארים בישראל וממשיכים להוביל פונקציות מפתח כגון פיתוח מוצרים, מו"פ וקבלת החלטות אסטרטגיות, פעילותם עשויה להוביל להקמת מוסד קבע של החברה הזרה בישראל, גם אם הישות התאגדה רשמית בחו"ל. על פי חוקי המס הישראליים, מוסד קבע יווצר כאשר קיים מקום עסק קבוע או כאשר פונקציות ליבה יזמיות מתנהלות באופן מקומי. משנוצר מוסד קבע, החברה הזרה נדרשת לייחס לישראל חלק מתאים מהכנסותיה הגלובליות על בסיס עקרונות מחירי העברה. המשמעות היא שגם בשלבים מוקדמים, כאשר החברה עשויה לפעול בהפסד על בסיס מאוחד, היא עדיין חייבת להגיש דוחות מס שנתיים בישראל ועשויה להיות חייבת במס חברות ישראלי על ההכנסה המיוחסת למוסד הקבע הישראלי. אי זיהוי ותכנון של חשיפה זו עלול לגרום לבעיות ציות משמעותיות ולהתחייבויות בלתי צפויות בהמשך.
חשוב לציין, קיומו של מוסד קבע בישראל אינו הדאגה היחידה. כאשר יזמים ישראלים מעורבים באופן פעיל בפיתוח הקניין הרוחני של הסטארט-אפ מתוך ישראל, רשות המיסים הישראלית עשויה לטעון כי הקניין הרוחני נמצא לפחות באופן חלקי - אם לא מלא - בבעלות מוסד הקבע הישראלי. במקרים כאלה, גם אם הבעלות החוקית על הקניין הרוחני מוחזקת על ידי חברת האם הזרה, ניתן לייחס את המהות הכלכלית של יצירת הקניין הרוחני לישראל. לכך עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת: אם הקניין הרוחני ניתן בהרשאה, נמכר או מועבר מאוחר יותר כחלק מאירוע אקזיט, רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי חלק ניכר מההכנסה (או אפילו מלוא ההכנסה) הנובעת מכך צריך להיות חייב במיסוי ישראלי. עמדה זו עלולה להוביל לחבויות מס בלתי צפויות ולסבך את הערכת השווי והמבנה של עסקאות עתידיות.
בסביבה שהופכת יותר ויותר גלובלית וחסרת ודאות בניית הסטארט-אפ בחו"ל עשויה להיראות כמו הדרך ההגיונית אבל יזמים ישראלים חייבים להכיר בכך שהתאגדות חוקית היא רק חלק אחד מהפאזל. למיקום הפעילות העסקית בפועל, במיוחד פיתוח קניין רוחני, קיימות השלכות מס אמיתיות העלולות להיות בעלות משמעות כספית גבוהה. חברות בשלבים מוקדמים יכולות וצריכות לנקוט בצעדים יזומים - בין אם באמצעות הליך לקבלת החלטות מס, טיפול במחירי העברה נכונים או תכנון ארוך טווח - כדי לצמצם את החשיפה ולמנוע הפתעות לא נעימות בשלבים מאוחרים יותר. התייעצות עם יועצים מנוסים בשלב מוקדם עשויה לעשות את כל ההבדל בין מבנה נקי וניתן להרחבה לבין עתיד שהסתבך בסכסוכי מס.
יש לך שאלות או התמודדות עם אתגרים דומים? ענת שביט מ-STL תשמח לסייע לכם ולחברתכם בתכנון המס.