ד. הבנק לא שלח אף הודעה המודיעה לו על ערבותו או על מצבה הכלכלי של החברה במשך כל השנים (והדבר מוכיח כי הבנק ויתר על ערבות זו והוא לא ראה במערער כערב). נטען עוד, כי בכך הפר הבנק הוראות בנק ישראל, אשר מחייבות בנק שהחתים ערב על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, לשלוח לערב הודעה על סכום הערבות וסכום החוב הנערב, ועל הבנק להודיע לערב כי החייב אינו מקיים חיובו. נטען, כי די בכך כדי להביא לביטול הערבות. עוד נטען, כי כל האשראים שניתנו לחברה, לרבות ההלוואה האחרונה על-סך 1,100,000 ₪, ניתנו מבלי שהמערער היה מעורב בכך, ומבלי שהבנק יידע אותו על כך כערב, ועל כן הבנק התרשל, נהג בחוסר תום לב וגרם בכך לערב נזקים שכן אילו ידע על ההלוואה היה מתנגד למתן ההלוואה ומבטל את כתב הערבות.
ה. הבנק מושתק מלהעלות טענות לערבותו של המערער, מקום שנהג במשך שנים רבות במערער כמי שאינו ערב לחובות החברה, ומקום שהבנק העניק אשראים מבלי לעדכן את המערער לגבי מצבה של החברה.
9. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והעדים נחקרו על תצהיריהם. מטעם הבנק הוגשו תצהירי מר ח'אלד אבו חמדה - קצין אשראי בסניף עראבה של הבנק (שבו התנהל חשבון החברה), ג'ון אבו שקארה - מנהל סניף עראבה בין השנים 2008-2011 ופארס אגבאריה מנהל סניף עראבה בשנים 2005-2008. מטעם המערער הוגשו תצהירו ותצהירי שני עובדי הבנק לשעבר - מג'די עבדאלרחמן, מנהל תיקי לקוחות שהיה מעורב בניהול תיק החברה בהנהלה הראשית, והישאם ג'רייב מנהל תיקי לקוחות שהיה מעורב בניהול תיק החברה בשנים 2003-2007.
פסק דינו של בית משפט קמא:
10. בית משפט קמא קיבל התביעה במלואה ודחה טענות ההגנה שהעלה המערער.
11. בית משפט קמא דחה טענת המערער, כי הערבות הנטענת לא נועדה לערוב לחובות החברה כלפי הבנק ודחה טענת המערער כי מטרת הערבות היא "לקשור פקדונות" של הערב-המערער למצבת הבטוחות בחשבון. בית משפט קמא מצא, כי מדובר בהרחבת חזית ובטענה שלא נטענה בבקשת הרשות להגן ואף מצא כי דין הטענה להידחות לגופה, זאת לאור לשונה הברורה של הערבות שאינה סובלת את הפרשנות לה טוען המערער. בית משפט קמא, אף דחה את הטענה לגבי העדר הסבר לחתימת ערבויות אישיות בשנת 1999 למרות שהחשבון נפתח תשע שנים לפני כן והוא מצא בדברי נציגי הבנק שהעידו בפניו כי לעיתים נוהג הבנק להחתים ערבים שנים לאחר פתיחת חשבון הבנק.
12. נדחתה טענת המערער, כי הערבות בוטלה בעל פה. טענה זו של המערער נדחתה לאור סעיף 3 לכתב הערבות אשר קובע, כי הערבות תמשיך לעמוד בתוקפה עד שהבנק "יאשר לערבים בכתב שאחריותם בוטלה". נקבע על-ידי בית משפט קמא, כי הערב לא נתן הודעה בכתב על ביטול ערבותו ואף הבנק לא אישר לערב- המערער בכתב על שחרורו מערבותו ועל כן לא מתקיימים התנאים לשחרור המערער מערבותו. נקבע עוד, כי אף העברת מניות המערער לאחיו והעובדה שהוא חדל מלהיות בעל מניות בחברה אינה מהווה ביטול ערבות ובכל מקרה, אפילו היה בית המשפט רואה בכך משום ביטול ערבות, על הערב היה לשלם את החוב כפי שהוא ביום הביטול, אשר עמד על סך 4,000,000 ₪.