50. התובע עותר להשבת סכום שהועבר לחשבון הבנק של הנתבעים בסך של 100,000 ש"ח ושיק נוסף על סך של 17,000 ₪, סך נוסף של 20,000 ₪ ששולמו על ידי התובע לנתבע במזומן, סך של 16,200 ש"ח - תשלום דמי שכירות בגין חודש יולי 2016 לבעל המקרקעין ששולמו לדרישת הנתבעים במקומם, וכן סך נוסף של 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.
התובע צרף אישור העברת סך של 100,000 ש"ח לחשבון הנתבעים, וכן אישור עליו חתום הנתבע בדבר קבלת שיק על סך של 17,000 שח (נספחים א וב' לתצהירו, על גבי השיק קיימת אישור קבלה בשם אשת הנתבע).
התובע אף צרף אסמכתא כי הוא נטל ביום 4.7.16 הלוואה בסך של 150,000 ₪.
התובע העיד בהקשר זה :
"הלכתי לבנק כי הכל היה מסוכם איתו יחד. עשיתי בהעברה של 10,000 שח ו-20,000 שח במזומן. גולן בא איתי יחד ונתנו לו עוד 20,000 שח לפני שחתמנו על זכרון דברים... נתתי לרו"ח את השיק של המע"מ 17,000 שח וגולן ביקש מאישתו של חמיס שתכתוב על פתק שקיבלה את הכסף והיא חתמה" (בעמ' 18 שורות 2-9).
בעדותו של חתנו של התובע, מר גולן דנה, הוא העיד כי :"הייתי איתו במקרה גם בבנק דיסקונט סניף סמילנסקי בנתניה באותו בוקר. ביצע העברה לחשבון מסוים שהנתבע מסר לו פרטים ומשך באותו מעמד סך של 20,000 שח במזומן. הייתי איתו בסניף. אני ליוותי אותו ביחד, נסענו למוסך ברמלה אני בידיים שלי מסרתי לחמיס סך של 20,000 שח. מהמוסך נגשנו למשרד רו"ח שוורקי. בליווי אשת הנתבע סלווה ובמעמד הזה עבר הכסף לידיו לפני הפגישה"
(בעמ' 14 לפרוטוקול, שורות 1-5)
51. הנתבע בחקירתו העיד כי סוכם על סכום של 120,000 שח וכי הוא קיבל 20,000 שח במזומן וכי "קבלתי את כל הכסף במלואו". כאשר הוצג לנתבע השיק בסך של 17,000 שח השיב הוא לא יודע מה התאריך הרשום על גביו אולם כפי שהעיד: "שהכסף נכנס לבנק אני לא יודע מתי הוא נכנס" (בעמ' 27 שורות 30-35, בעמ' 28 שורות 6-7)
52. אני סבורה כי יש מקום לקבוע כי התובע עמד בנטל ההוכחה לענין סכומים ששולמו לידי הנתבע
53. ומכאן, על הנתבע להשיב תובע סכום של 153,200 ₪.
54. לענין עגמת נפש –סעיף 22 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג -1973 (ההסדר בענין ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו) קובע כי "אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת."
אכן, עולה כי נגרמה עגמת נפש לתובע וקרוביו לנוכח האכזבה מכך שאך 7 ימים לאחר רכישת העסק, נודע לו כי גורמים עבריינים מסכנים את העסק, ובכך כי עליו להשיב את העסק על אף רצונו להשקיע בעסק. מעבר לכך, עצם הצורך להתמודד עם איום מסוג זה אינו פשוט לתובע ולקרוביו. מעבר לזה, סרוב הנתבע להשיב את הכספים כעבור מספר ימים לאחר החתימה ולנוכח הטעם שבו המדובר, חשש התובע ומשפחתו, אף הם העצימו את עגמת הנפש. יחד עם זאת, בקביעת סכום עגמת הנפש יש לקחת בחשבון את אופן התנהלותו של התובע, בכך שהעביר את הכספים עוד טרם נחתם הסכם כתוב, ולנוכח המהירות שבה התנהל בביצוע העסקה באופן שהכניס עצמו לסיכון כלכלי, באופן שאינו זהיר מבחינת אופן התנהלותו והבדיקות שנעשו על ידיו.