--- סוף עמוד 144 ---
– בעלי התפקידים הפורמאליים בקבוצה נושלו מתפקידם המהותי, וחלק ניכר מן העובדות הרלוונטיות לא היו בידיעתם. שנית, מחומר הראיות עולה כי גם כאשר התריעו לפני גבעוני בעלי תפקידים שונים באשר לאופן ההתנהלות הפסול, הוא דחה במחי יד ובגסות את הערותיהם. כך היה למשל כאשר תהו כאמור שנהב ורגב בנוגע לטיב משיכות הכספים, וכך היה גם כאשר העיר עו"ד ארז לגבעוני כי העברת פעילות מיזוג האוויר למשב היא עסקת בעלי שליטה. עו"ד ארז העיד כי תשובתו של גבעוני היתה: "אני לא זוכר שמיניתי אותך למבקר הפנים של החברה" (פרוטוקול הדיון מיום 10.3.2009, עמ' 4362. דברים ברוח דומה העיד גם רו"ח ראט. ראו: פרוטוקול הדיון מיום 18.10.2006, בעמ' 193). נדמה כי לאור דברים אלו אין צורך להכביר במילים באשר ליחסו של גבעוני למנגנוני הבקרה בחברה הציבורית ולחשיבותם בעיניו (דיון רחב בטענות ההסתמכות שהועלו על-ידי המערערים ראו להלן בפרק העוסק בהסתמכות ובטעות במצב משפטי).
343. אשר להבי; אין מחלוקת כי מידת מעורבותו של הבי בניהול הקבוצה היתה פחותה מזו של יתר המעורבים בפרשה. כאמור, הבי הצטרף באופן פעיל לפעילותה העסקית של הקבוצה לאחר מות אחיו, אשר היה הדמות הדומיננטית ודאג לענייני הכספים. יחד עם זאת, איננו סבורים כי יש בכך כדי לאיין את מודעותו הפלילית של הבי במקרה דנן. כמורשה חתימה בפויכטונגר תעשיות חתם הבי על חלק גדול מהוראות ההעברה וההמחאות לחשבון קדי, בסך כולל של 8,215,000 שקל. בבית המשפט המחוזי העיד אפרים בדיאן (להלן: בדיאן) – בעל מניות בחברת מיאב ודירקטור במשב ובפויכטונגר תעשיות – כי ביום 10.7.2002, לאחר ישיבת הדירקטוריון בפויכטונגר תעשיות, התקיימה פגישה בנוכחותו ובנוכחות ארבעת המערערים, ובכלל זה הבי. במענה לשאלות שנשאל, העיד בדיאן כי בנוכחותו של הבי הסביר יגרמן כי: "משכו את הכסף בשביל לשלם לבנק הפועלים אמרו לי, או משהו כזה, ושזה בסדר, שזה מותר ויקבלו חוות דעת ייעוץ משפטי וזה יסגור את הבעיה. וזה הספיק לי... משלמים את ההלוואה של רכישת החברות בבנק הפועלים ובקונטיננטל ולשמה הם לוקחים את הכספים... כן, כן, נקבל על זה ייעוץ משפטי וחוות דעת שיניחו את דעתם של רשויות ניירות הערך ורואה החשבון יחתום על זה... את זה הסביר טל והיו נוכחים כל הנוכחים שאמרתי קודם" (פרוטוקול הדיון מיום 21.6.2007, עמ' 963-962). על-כן, מקובלת עלינו קביעת בית המשפט המחוזי לפיה "הוכח כי הבי הבין שקדי משמשת כצינור לכספים שעוברים מהחברות הציבוריות לקופת בסט בית, ומשם לשירות החוב שהוא היה ערב לו אישית" (פסקה 1151 להכרעת הדין). לכל הפחות, מקובלת עלינו טענת המדינה לפיה לנוכח דרישתו של הבי לשאת בתפקידי ניהול בכירים בחברות הציבוריות – "אם אני בעל הבית אני רוצה להיות דירקטור"