גניבה בידי מנהל – מודעותם הפלילית של גבעוני והבי
--- סוף עמוד 143 ---
340. כמו-כן, אין בידינו לקבל את טענותיהם של גבעוני והבי באשר לאי-מודעותם הפלילית להעברות הכספים האמורות. אנו סבורים כי בעניין זה מן הראוי להפריד בין רמת מודעותו של גבעוני ובין רמת מודעותו של הבי, שכן גם לגישת המדינה מעורבותו של הבי בנעשה בחברות היתה פחותה מזו של גבעוני.
341. אשר לגבעוני; במקרה דנן נלמדת מודעותו הפלילית של גבעוני לעבירת הגניבה באופן ישיר, שכן חתימתו מתנוססת על מרבית ההמחאות אשר שימשו למשיכות הכספים (ת/314), וממילא כבר נדחתה לעיל הטענה כי גבעוני סבר שהעברות אלה שימשו כמקדמות עבור פרויקטים שהיו עתידות החברות הפרטיות לבצע. זאת, הן מן הטעם שחלקן לא נקשרו לפרויקט מסוים והן מן הטעם ששיעורן היה חריג וגבוה במיוחד, לעתים בהוראתו הישירה של גבעוני (כך לדוגמא, בבית המשפט המחוזי טען גבעוני כי ההחלטה בנוגע לשילוש שיעור המקדמה שניתנה למיאב במסגרת פרויקט סגולה היתה החלטתו שלו (עמ' 97 לסיכומי גבעוני בבית המשפט המחוזי). מודעותו של גבעוני לתכלית האמיתית של משיכות הכספים נלמדת גם מעדויותיהם של שנהב ורגב. אלו העידו בבית המשפט שגבעוני התחייב לפניהם כי ישיב את הכספים שניטלו (פרוטוקול הדיון מיום 17.1.2007, בעמ' 1761; פרוטוקול הדיון מיום 18.6.2007, בעמ' 770). עדויותיהם בנקודה זו סותרות במישרין את הטענה כי גבעוני האמין שמדובר במקדמות עבור פרויקטים עתידיים, שכן אילו סבר כך הרי שלא היה כל טעם להתחייב להחזרת הכספים.
342. אין בידינו לקבל את הטענה לפיה הלך גבעוני שבי אחרי יגרמן או כי היה על אנשי הכספים של הקבוצה לבלום את משיכות הכספים עליהן הוא הורה בעצמו. גבעוני הוא איש עסקים ותיק ובעל נסיון, ולמקרא העדויות מצטיירת התמונה לפיה הוא היה בקיא ומעורב בפעילות הכספית של הקבוצה, תוך שהבין את מטרות המהלכים הפיננסיים ואופן פעולתם (ת/ד1). כאשר גבעוני חפץ בכך, הוא התעמת עם יגרמן והתנגד לו בעניינים הנוגעים להתוויית אופן ההתנהלות הפיננסית בקבוצה. כך לדוגמא עולה מסיכום פגישה של יגרמן בבנק קונטיננטל, שם הציג לבנק את חילוקי הדעות בינו לבין גבעוני באשר לאופן ההתנהלות הראוי בשים לב למשבר האשראי בבנקים (ת/181). למצער ניתן לקבוע כי גבעוני עצם את עיניו במתכוון באשר למשיכות הכספים האמורות, בהיקפי הענק ומבלי שמץ של הליך אישור תקין. זאת, במיוחד לנוכח האינטרס הישיר שהיה לו בהעברות הכספים לחברות הפרטיות לצורך כיסוי ההלוואה שניתנה, לה ערב גבעוני באופן אישי. בנוסף, יש לדחות גם את טענתו של גבעוני לפיה הסתמך על אנשי הכספים של החברה כי יעצרו כל מהלך שאיננו תקין. ראשית, מקובלת עלינו בעניין זה קביעת בית המשפט ונימוקו, לפיו – כפי שנקבע לעיל