352. שנית, משהוכח – הן באמצעות עדויותיהם של סידי (פרוטוקול הדיון מיום 8.4.2008, בעמ' 2879-2878), שנהב (פרוטוקול הדיון מיום 17.10.2007, בעמ' 1763-1762) ורגב (פרוטוקול הדיון מיום 21.5.2007, בעמ' 568) והן באמצעות מסמך שערך יגרמן בכתב ידו (ת/1275) – כי יגרמן שלח את ידו ב-750,000 שקל, עבר הנטל לכתפיו של יגרמן להוכיח כי הכספים שהועברו בשלב מאוחר יותר לקופת בסט בית הם כספים שהועברו חלף כספי הגניבה, ולא כספים שהועברו במסגרת ההתחשבנות הנפרדת בינו לבין בסט בית. נימוקיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מקובלים עלינו. משנמנע יגרמן מלהוכיח בעבור איזו מטרה הופקדו הכספים בחשבון בסט בית והסתפק באמירה הכללית לפיה "אופסה" ההתחשבנות של קדי מול בסט בית, לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי השיב את כספי הגניבה.
גניבה בידי מנהל – ביצוע בצוותא
353. את הדיון בעבירות הגניבה נסכם בהתייחסות לטענותיו של יגרמן הנסבות על הרשעתו בעבירות אלה כמבצע בצוותא. כפי שצוין, יגרמן טען שלא ניתן להרשיעו בעבירות הגניבה מכוח דיני השותפות בהתחשב בכך שבכתב האישום לא צוין כי
--- סוף עמוד 149 ---
עבירות אלה בוצעו בצוותא חדא, וכי כתב האישום אינו כולל הפניה לסעיף 29(ב) לחוק העונשין. יגרמן טען כי הדבר פגע ביכולתו להתגונן מפני ההאשמות נגדו. הוא הוסיף כי במהלך המשפט, כשהבין שעבירות הגניבה ועבירות נוספות מיוחסות לו מכוח דיני השותפות, הוא טען באותה עת כי מדובר ב"שינוי חזית" מצד התביעה. לטענתו, בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה כי יכריע בסוגיה במסגרת הכרעת הדין, אולם בסופו של דבר לא ניתן לטענותיו של יגרמן מענה מפורש בפסק הדין.
354. המדינה, מנגד, טוענת כי כבר מראשית הדיון קו ההגנה של יגרמן התייחס לאחריות משותפת של גבעוני, הבי ושל יגרמן עצמו לביצוע הפעולות שעמדו בבסיס האישומים. כמו כן, המדינה טוענת כי אף ללא אזכור מפורש של סעיף 29(ב) לחוק העונשין, עובדות כתב האישום מתארות בבירור ביצוע בצוותא. המדינה טוענת אפוא כי יגרמן הבין היטב שמיוחס לו ביצוע בצוותא, וכי הוא התגונן בעניין זה במהלך המשפט.
355. בדיון בעל-פה שנערך לפנינו הדגישו הצדדים את טענותיהם בעניין זה. בא-כוחו של יגרמן התמקד בכך שכתב האישום לא מפרט מהי ה"תוכנית העבריינית המשותפת" שעמדה לנגד המערערים בבואם לבצע את העבירות שיוחסו להם, ולטענתו גם רכיב זה הוא רכיב הכרחי לצורך ההתגוננות מפני הרשעה לפי דיני השותפות. מנגד, באת-כוח המדינה טענה כי התוכנית העבריינית המשותפת קיבלה ביטוי מפורש בכתב האישום, וכי יגרמן עצמו היה ער לכך שהתביעה רואה את עבירות הגניבה ככאלו שבוצעו על-ידי גבעוני, הבי ויגרמן ביחד. לטענתה, הדבר נלמד מהאופן שבו תכנן יגרמן את הגנתו, כמי שלדבריה "ניהל את ההגנה של כל הנאשמים מא' עד ת'" (עמ' 35 לפרוטוקול הדיון שנערך בפנינו מיום 23.11.2014, שורות 11-10). באשר לעובדה כי סעיף 29(ב) לחוק העונשין לא הוזכר בכתב האישום, ציינה באת-כוח המדינה כי ניתן לעשות שימוש בעקרון לפיו ניתן להרשיע אדם בעובדות שהתבררו במהלך המשפט, גם אם לא צוינו בכתב האישום, כל עוד ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן (עקרון המעוגן בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי).