--- סוף עמוד 258 ---
(11.9.2013); ראו גם ע"פ 4190/13 סמואל נ' מדינת ישראל, פסקה 122 (18.11.2014) (להלן: עניין סמואל)).
640. לאור אמירות נחרצות אלה, העוברות כחוט השני בפסיקת בית משפט זה, דומה שמתחם הענישה שנקבע איננו הולם את העבירות שביצעו המערערים. אמנם, דומנו כי החלטת בית המשפט המחוזי לקבוע מתחם ענישה כולל ביחס לכל מערער היא החלטה שהגיונה בצדה, בשים לב לכמות העבירות ומורכבות הפרשה. עם זאת, יש מקום לטענה לפיה היה מקום לקבוע האם מדובר במספר אירועים, אשר כל אחד מהם מצדיק קביעת מתחם (לעניין אופן הקביעה ומבחני העזר שנקבעו בפסיקה ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל (3.9.2015)). יתרה מזאת, גם טענות המדינה ביחס לכך שהאופן בו בחר בית המשפט בקביעת המתחם הביא למתן משקל חסר לעבירות הקלות יותר שנעברו על-ידי כל אחד מהמערערים, וממספר העבירות הרב שנעברו, אינן טענות הקלוטות מן האוויר. בעצם קביעת המתחם הלך אפוא בית המשפט המחוזי כברת דרך כלפי המערערים. בנוסף לכך, העונשים שנקבעו בסופו של דבר ביחס לפלד, גבעוני והבי עמדו על הרף הנמוך של המתחם, ובכך הקל בית המשפט עמם הקלה נוספת. איננו סבורים כי הנימוק לפיו האקלים החברתי ביחס לעבירות אלה בשנים בהן בוצעו העבירות היה סלחני יותר, מצדיק הקלה בעונש "פי כמה וכמה". בנסיבות אלו, ובהתחשב במדיניות הענישה ביחס לעבירות כלכליות, הגענו לכלל מסקנה כי תוצאת הדברים מצדיקה את התערבות ערכאת הערעור והחמרה בעונשם של המערערים כפי שיפורט.
641. יחד עם זאת, בל נשכח כי מלאכת גזר הדין היא מלאכה אישית, ואין בקביעה כללית זאת כדי לפטור אותנו מלהתייחס בנפרד לעניינם של כל אחד מהמערערים. בהקשר זה הציב כל אחד מהמערערים שלפנינו שיקולים שונים, אשר חייבו איזון ספציפי.
642. אשר ליגרמן – מדובר כאמור במי שהיה השחקן המרכזי בפרשה עגומה זו. יגרמן, אשר תואר כ"נער הזהב" של שוק ההון, בעל מומחיות וכריזמה יוצאי דופן, הוא אשר הגה את תוכנית הפעולה לנישול כספי החברות ואף ניצח על ביצועה באופן עקבי ומוקפד, תוך שהוא סוחף אחריו את יתר המערערים. כפי שנאמר בגזר הדין, אופן התנהלותו של יגרמן, כמו גם עברו הפלילי בעבירות דומות, מדגים "דפוס התנהגות שיטתי ועקבי של התעלמות מוחלטת ממגבלות החוק". כאמור, תמימי דעים אנו עם עמדת המדינה לפיה עונש של ארבע שנים איננו הולם את חומרת העבירות וכי איננו שולח את המסר החברתי התקיף הנדרש על מנת להרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות.