בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4456/14
ע"פ 4568/14
ע"פ 4735/14
ע"פ 5076/14
ע"פ 5270/14
ע"פ 5433/14
ע"פ 5496/14
ע"פ 5546/14
ע"פ 5549/14
ע"פ 5669/14
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
המערער בע"פ 4456/14: אביגדור קלנר
המערערת בע"פ 4568/14: מדינת ישראל
המערערים בע"פ 4735/14:
המערער בע"פ 5076/14:
1. הלל צ'רני
2. הולילנד תיירות 1992 בע"מ
3. הולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ
אורי שטרית
המערער בע"פ 5270/14: אהוד אולמרט
המערער בע"פ 5433/14: אליעזר שמחיוף
המערער בע"פ 5496/14: מאיר רבין
המערער בע"פ 5546/14: דני דנקנר
המערערת בע"פ 5549/14: חברת הולילנד פארק בע"מ
המערער בע"פ 5669/14: אורי לופוליאנסקי
נ ג ד
— סוף עמוד 1 —
המשיבה בע"פ 4456/14, ע"פ 4735/14, ע"פ 5076/14, ע"פ 5270/14, ע"פ 5433/14, ע"פ 5496/14, ע"פ 5546/14, ע"פ 5549/14 וע"פ 5669/14:
מדינת ישראל
המשיבים בע"פ 4568/14:
1. הלל צ'רני
2. אביגדור קלנר
3. הולילנד תיירות 1992 בע"מ
4. הולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ
5. חברת הולילנד פארק בע"מ
ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן) בת"פ 10291-01-12 [פורסם בנבו] מיום 31.3.2014 וגזרי הדין מיום 13.5.2014 ומיום 19.6.2014
תאריכי הישיבות:
ט' בכסלו התשע"ה
י"א בכסלו התשע"ה
י"ב בכסלו התשע"ה
ט"ז בכסלו התשע"ה
י"ח בכסלו התשע"ה
(1.12.2014)
(3.12.2014)
(4.12.2014)
(8.12.2014)
(10.12.2014)
בשם המערער בע"פ 4456/14 והמשיב 4568/14:
עו"ד איתן מעוז; עו"ד דקלה קרני
בשם המערער 1 בע"פ 4735/14 והמשיב 1 בע"פ 4568/14:
עו"ד גיורא אדרת; עו"ד יפעת מנור-נהרי;
עו"ד אורן אדרת
בשם המערערות 3-2 בע"פ 4735/14 והמשיבות 4-3 בע"פ 4568/14:
עו"ד גיל פרידמן
בשם המערער בע"פ 5076/14:
עו"ד קנת מן
בשם המערער בע"פ 5270/14:
עו"ד נוית נגב; עו"ד איריס ניב-סבאג; עו"ד אלון ביכלר; עו"ד אלי זהר; עו"ד רועי בלכר; עו"ד ליאת ארזי
בשם המערער בע"פ 5433/14:
עו"ד אירית באומהורן
בשם המערער בע"פ 5546/14:
עו"ד ד"ר יעקב וינרוט; עו"ד יחיאל וינרוט; עו"ד עמית חדד; עו"ד אופיר חוגרי; עו"ד יורם ראב"ד; עו"ד טל שפירא; עו"ד נטע לוין
בשם המערערת בע"פ 5549/14:
בשם המערער בע"פ 5669/14:
עו"ד ד"ר יעקב וינרוט; עו"ד יחיאל וינרוט; עו"ד עמית חדד; עו"ד אופיר חוגרי
עו"ד יאיר גולן; עו"ד נחשון שוחט
בשם המשיבה בע"פ 4456/14, ע"פ 4735/14, ע"פ 5076/14, ע"פ 5270/14, ע"פ 5433/14, ע"פ 5496/14, ע"פ 5546/14, ע"פ 5549/14 וע"פ 5669/14 והמערערת בע"פ 4568/14:
עו"ד יהונתן תדמור; עו"ד זיו אריאלי; עו"ד אתי בן דור; עו"ד נורית הרצמן; עו"ד ירון גולומב; עו"ד אביבה חפץ-נוימן; עו"ד אלעד פנחס; עו"ד עודד קם
פסק-דין
חלק כללי
השופט ס' ג'ובראן:
פתח דבר
תמצית כתב האישום
עדות עד המדינה
השופט נ' הנדל:
על השוחד ועל העיוורון
ע"פ 4735/14 - צ'רני ואח' נ' מדינת ישראל
השופט י' עמית:
רקע עובדתי
אפיזודה א' – הלוואות בסך 8.9 מיליון ש"ח ואיפוסן בספרים
אפיזודה א' – דיון והכרעה
אפיזודה א' – סיכום
אפיזודה ב' – הלוואות בסך 2.8 מיליון ש"ח
אפיזודה ג' – הלוואות בסך 675,000 ש"ח
אפיזודה ב' – דיון והכרעה
אפיזודה ג' – הלוואות בסך 675,000 ש"ח – דיון והכרעה
אפיזודות ב' ו-ג' – סיכום
אפיזודה ד' – תשלום בסך 300,000 ש"ח
דיון
ניתוח הראיות
שלוש הערות לסיום הפרק
שנת 2007 ואילך – תכתובות מאוחרות והסכם ההיפרדות
התכתבויות מאוחרות – סיכום
רישום כוזב והלבנת הון
תשלומים בשנת 2004
אפיזודה ה – תרומות ל"יד שרה" ולמוסדות "בית מלכה"
דיון והכרעה
(1) תרומות ל"יד שרה"
(2) תרומות למוסדות "בית מלכה"
סיכום הערעור על הכרעת הדין
ערעורן של הולילנד לנופש והולילנד תיירות
ערעור הצדדים על גזר הדין
ע"פ 4456/14 - קלנר נ' מדינת ישראל
השופט צ' זילברטל:
רקע כללי
הכרעת דינו של בית משפט קמא
פרשת הזרע – טענות הצדדים
הכרעת דינו של בית משפט קמא – פרשת הולילנד
פרשת הולילנד – טענות הצדדים
דיון והכרעה – מבוא
הראיות הכלליות שבבסיס הרשעתו של קלנר
הראיות לאירועי השוחד הספציפיים
פרשת הזרע
תשלום שוחד – כתב ההרשאה לתכנון
תשלום שוחד – תמ"מ 3/5 (פארק איילון)
פרשת הולילנד
תשלום שוחד – תוספת יחידות דיור (תוספת שבס)
תשלום שוחד – תב"ע ו'
סיכום
ערעורה של הולילנד פארק
הערעורים על גזר הדין
ע"פ 5496/14 - רבין נ' מדינת ישראל
ע"פ 5546/14 - דנקנר נ' מדינת ישראל
--- סוף עמוד 7 ---
השופט נ' הנדל:
פתח דבר
פרשת קרקעות המלח – ערעורו של דני דנקנר
עיקרי העובדות וההרשעה
תמצית המחלוקת בתיק שלפנינו: סעיף 295 לחוק העונשין ויישומו
השאלה המשפטית: שוחד הנעה – אופי האיסור וגבולותיו
השאלה העובדתית: תכלית העברת הכספים מדנקנר לרבין
א. טיב פעולותיו של רבין
ב. נסיבות ההתקשרות בין דנקנר ורבין
ג. ראיות משניות נוספות
סיכום: תיווך בשוחד לפי סעיף 295 לחוק העונשין
הערה בדבר תוכן ההרשעה בבית המשפט המחוזי
רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון
פרשת קרקעות המלח – ערעורו של רבין
אחר הדברים האלה
התוצאה בפרשת קרקעות המלח
פרשת הולילנד – ערעורו של רבין
עונשו של רבין
השופט ע' פוגלמן:
על ה"יש" הראייתי בתיק זה
סיכום ומסקנות
היפותזה חלופית סבירה
העבירות הנוספות – הלבנת הון ורישום כוזב
גזר הדין
רבין
דנקנר
השופט י' עמית:
השופט ס' ג'ובראן:
ע"פ 5669/14 לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל
השופט ע' פוגלמן:
הרקע המוסכם הצריך לעניין
דיון והכרעה
היסוד העובדתי
תרומה – "מתת" שהיא שוחד?
מניעי התורמים: מדוע תרמו צ'רני ודכנר?
היסוד הנפשי
סיכום החלק הכללי
הכרעת הדין – סוף דבר
הערעור על גזר הדין
חריגה ממתחם העונש ההולם
חריגה ממתחם העונש ההולם – כיצד?
מן הכלל אל הפרט
חריגה ממתחם העונש – סיכום
סוף דבר
השופט נ' הנדל:
ע"פ 5076/14 - שטרית נ' מדינת ישראל
השופט ע' פוגלמן:
הרקע המוסכם הצריך לעניין
דיון והכרעה
עבירות השוחד
היסוד העובדתי
היסוד הנפשי
עבירת הלבנת ההון ועבירת הרישום הכוזב
הכרעת הדין – סוף דבר
הערעור על גזר הדין
--- סוף עמוד 8 ---
ע"פ 5270/14 - אולמרט נ' מדינת ישראל
השופט ס' ג'ובראן:
האישום הראשון – העברת 500,000 ש"ח ליוסי אולמרט על ידי עד המדינה לבקשת אולמרט
דיון והכרעה – האישום הראשון
לגופו של עניין – האם יוסי אולמרט קיבל כספים מעד המדינה?
מודעותו של אולמרט להעברת כספים בסכום משמעותי מעד המדינה ליוסי
ארבעת התרחישים החלופיים
תרחיש 1: אברהם נתן ביקש מעד המדינה להעביר כספים ליוסי אולמרט
תרחיש 2: יוסי אולמרט ביקש מעד המדינה להעביר לו כספים
תרחיש 3: עד המדינה העביר מיוזמתו ליוסי אולמרט כספים מבלי שאולמרט ידע על כך
תרחיש 4: אהוד אולמרט פנה לעד המדינה וביקש ממנו להעביר כספים לאחיו
סיכום האישום הראשון
האישום השני – קבלת 60,000 ש"ח לטובת כיסוי גירעונות בחירות
דיון והכרעה – האישום השני
סיכום האישום השני
גזר הדין
השופט נ' הנדל:
פתח דבר (שהוא גם סופו)
האם יוסי קיבל כספים מדכנר, ואם כן – באיזה סכום?
שאלת השאלות – האם אולמרט ידע על העברת כספים בסכום משמעותי מדכנר ליוסי?
רקע וחוות דעתו של השופט ס' ג'ובראן
הערה מתודולוגית-נורמטיבית
א. סוגיית הבקשה: האם אולמרט ביקש מדכנר שיעביר כספים לאחיו?
דכנר – קווים לדמותו
התרחיש לפיו יוסי פנה לדכנר בבקשה לסיוע כספי
מתי נודע לאולמרט על חומרת מצבו הכלכלי של יוסי?
מערכת היחסים בין האחים
ב. סוגיית הידיעה: האם אולמרט ידע על העברת הכספים מדכנר לאחיו?
האפשרות שיוסי לא סיפר לאולמרט על העברת הכספים היא סבירה והגיונית
האפשרות שדכנר לא סיפר לאולמרט על העברת הכספים היא סבירה והגיונית
ג. "ציר הזמן"
על חולשתם של החיזוקים לתרחיש לפיו אולמרט ביקש מדכנר שיעביר כספים ליוסי
(א) עדותה של זקן
(ב) העברת 30,000 דולר מטלנסקי ליוסי, לבקשת אולמרט
העברת כספים מטלנסקי ליוסי לבקשת אולמרט איננה היקש נכון לענייננו
(ג) מערכת היחסים של "תן וקח" בין אולמרט לדכנר
(ד) המכתב של צ'רני – ת/784
(ה) פניותיו של קלנר לאולמרט בתקופה המאוחרת
העדר חקירה נגדית ונפקותו
המסגרת הנורמטיבית הרחבה – הרשעה על יסוד ראיות נסיבתיות
סוף דבר
השופט צ' זילברטל:
השופט י' עמית:
השופט ע' פוגלמן:
ע"פ 5433/14 שמחיוף נ' מדינת ישראל
השופט צ' זילברטל:
עיקרי כתב האישום
פסק דינו של בית משפט קמא
טענות הצדדים בערעור
טענות המערער
דיון והכרעה
תשלום שוחד – המחאות הסדרה הראשונה
תשלום שוחד – המחאות הסדרה השנייה
הגנה מן הצדק
הערעור על גזר הדין
--- סוף עמוד 9 ---
סיכום הערעורים
--- סוף עמוד 6 ---
--- סוף עמוד 10 ---
חלק כללי
השופט ס' ג'ובראן:
פתח דבר
"...לֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים"
(דברים טז, יט)
הליך זה ראשיתו בכתב אישום רחב היקף שעיקרו שלוש פרשיות שחיתות ציבורית חמורה. בכל אחת מפרשיות אלו היו מעורבים, כך נטען, אנשי עסקים ויזמי נדל"ן מן העבר האחד, ועובדי ונבחרי ציבור מן העבר האחר. בכתב האישום נטען כי אנשי העסקים והיזמים ביקשו לקדם אינטרסים כלכליים באמצעות הענקת טובות הנאה מופלגות לעובדי הציבור, ישירות או באמצעות מתווכים. דמות השזורה לאורכו ולרחובו של כתב האישום היא זו של עד המדינה, שמואל דכנר, אשר על פי הנטען עמד במוקד חלק נרחב מהתכניות העברייניות שיוחסו לנאשמים השונים בפרשות נושא כתב האישום. כך כתב האישום; כך גם הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי, אשר הרשיע את מרבית הנאשמים בחלק גדול מהאישומים שיוחסו להם.
בתמצית, שלוש פרשות עמדו להכרעה בפני בית המשפט המחוזי ועומדות להכרעה גם בגדרי הערעורים שלפנינו: פרשת הולילנד, שבגדרה נטען כי שולמו סכומי שוחד שונים לנבחרי ופקידי ציבור בעיריית ירושלים לטובת קידום מיזם רחב היקף של בניית שכונת מגורים במתחם הולילנד שבירושלים; פרשת הזרע, העוסקת בטענות לתשלומי שוחד לנבחרי ופקידי ציבור כדי לקדם, בין היתר, שינוי ייעודן של קרקעות חקלאיות במטרה להשיא רווחים מרביים לגורמים המעוניינים; ופרשת תעשיות מלח, שבה יוחסה לנאשמים שונים פעילות לקידום עסקת ענק בקרקעות המצויות באזור אילת ועתלית באמצעות תשלומי שוחד.
מטבע הדברים, תשומת הלב הציבורית התמקדה בפרשת הולילנד, אשר הפכה, שלא בטובתה לשם נרדף לשחיתות מוניציפלית. עם זאת, נקדים ונדגיש כבר עתה כי אין בפסק הדין של בית משפט קמא וגם לא בפסק דין זה כל קביעה בדבר סטייה מן השורה – לא בפרשת הולילנד, לא בפרשת הזרע ולא בפרשת תעשיות מלח.
--- סוף עמוד 11 ---
מלכתחילה הוגש כתב אישום כנגד 16 נאשמים, אשר כולם כפרו במיוחס להם. בבית המשפט המחוזי התקיימו כ-150 ישיבות, אשר 67 מתוכן הוקדשו לחקירתו של עד המדינה, אשר הלך לעולמו בעיצומה של חקירתו הנגדית על ידי בא כוחו של המערער 8, אהוד אולמרט. שלושה נאשמים זוכו מחמת הספק. יתר הנאשמים הורשעו באישומים אשר יוחסו להם בכתב האישום וכולם, למעט הנאשם 11, אברהם אריה פיינר, מערערים בפנינו.
בשל היקף החומר, ריבוי הפרשיות וריבוי הנאשמים-המערערים, מצאנו לחרוג ממנהגנו, באופן שהדיון לגבי כל אחד מהנאשמים ייערך בנפרד וחוות הדעת העיקרית לגביו תיכתב על ידי אחד משופטי ההרכב. חלק מהשאלות שבעובדה ומשפט משותפות לכל הנאשמים, ומשכך, הן יידונו בחוות דעתו של אחד משופטי ההרכב, ולא נחזור על הדברים אלא ככל שהדבר יידרש על מנת לחדד עניינו הפרטני של מי מהמערערים.
אפתח בתיאור כללי של כתב האישום, לאחר מכן אבחן את עדותו של עד המדינה, נושא המשותף לכל המערערים שבפנינו, ובהמשך אבחן את עניינו הפרטני של המערער אהוד אולמרט, נאשם מס' 8 בכתב האישום.
תמצית כתב האישום
1. שלוש פרשיות נפרדות עולות מכתב האישום, כולן עוסקות בקידום פרויקטים בתחום המקרקעין ברחבי הארץ באמצעות מערכת מסועפת של מתן שוחד על ידי הנאשמים-היזמים ולקיחתו על ידי שורה ארוכה של עובדי ציבור ונבחריו – גם הם נאשמים.
תמצית האישום הראשון – פרשת הולילנד
2. אישום זה מתייחס לנאשמים הלל צ'רני, אביגדור קלנר, אמנון ספרן, שמעון גלאון, מאיר רבין, אורי לופוליאנסקי, אורי שטרית, אהוד אולמרט, שולה זקן, אליעזר שמחיוף, אברהם פיינר, חברת הולילנד תיירות 1992 בע"מ, חברת הולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ וחברת הולילנד פארק בע"מ.
במהלך השנים 1993-1992, בעת שחלה על מתחם הולילנד תכנית אשר התירה בניה למלונאות בלבד בהיקף של כ- 12,000 מ"ר, ניהל הלל צ'רני (להלן: צ'רני) משאים ומתנים עם רוכשים פוטנציאליים למכירת חלק מהמתחם. לאחר שמשאים
--- סוף עמוד 12 ---
ומתנים אלה כשלו, ומשזיהה צ'רני את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בניצול מתחם הולילנד, החליט לפעול להשאת רווחיו באמצעות שינוי יעוד המקרקעין במתחם הולילנד ממלונאות לבניה למגורים או בעיקר למגורים ולהאדרת זכויות הבניה בו, כך שניתן יהיה לבנות על הקרקע פרויקט מגורים גדול או למכרה כקרקע לבנייה רבת היקף למגורים (להלן: פרויקט הולילנד). לפי הנטען בכתב האישום, בראשית שנת 1994 רקם צ'רני ביחד עם שמואל דכנר, הוא עד המדינה (להלן גם: עד המדינה), איש נדל"ן עתיר ניסיון אליו התוודע במהלך המשאים ומתנים למכירת הקרקע ועמו נקשר בעקבות כך, תכנית רב שלבית לשינוי יעוד הקרקע ממלונאות לבניה למגורים בעיקר ולהגדלה ניכרת של זכויות הבניה. מדובר בתכנית שבסופו של דבר הבשילה לקידום ולאישור ארבע תכניות בניה שונות, בזו אחר זו, לאורך כעשור. את תכניתו ביצע צ'רני באמצעות שתי חברות שהקים: הולילנד תיירות 1992 בע"מ (להלן: הולילנד תיירות) שהחזיקה בזכויות במקרקעין, והולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ.
החל משנת 1994 קידם צ'רני תכנית בניה חדשה, באמצעות עד המדינה כמי שמצוי בקידום הליכי תכנון ובניה. החל מתקופה זו פעל עד המדינה בשמו ומטעמו של צ'רני והחברות בבעלותו, כזרועם הארוכה, ייצג אותם בפני הרשויות והיה מוסמך להתחייב בשמם. עד המדינה היה אחראי על ריכוז ההיבטים התכנוניים ובתוך כך קבלת ההחלטות השלטוניות הדרושות לקידום ולאישור התכניות על ידי הוועדה המקומית ו/או הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (להלן: הוועדה המחוזית), לפי העניין, ואישורים נוספים שנדרשו לצורך קידום הפרויקט. כן היה עד המדינה אחראי על תיאום בין אנשי המקצוע השונים בתחום התכנון שהועסקו על ידם לבין הגורמים העירוניים וגורמי תכנון אחרים.
בכתב האישום נטען כי בשל היקפו יוצא הדופן של הפרויקט אותו ביקשו לקדם, ידע צ'רני כי יזדקק לתמיכת ראש העיר, נבחרי הציבור ועובדי הציבור הבכירים האמונים על קידום ההליכים התכנוניים ואישור התכניות. במטרה לקבל את תמיכת כל הגורמים הרלוונטיים הללו לקידום ולמתן אישורים לתכניות ביחס לפרויקט הולילנד, העסיק צ'רני את עד המדינה מטעמו על מנת שיפעל מול נבחרי ועובדי ציבור שונים. לפיכך, החל משנת 1994, התפתחה בין צ'רני לעד המדינה מערכת יחסים הדוקה ומורכבת, שראשיתה בשכירת שירותיו של עד המדינה כמי שמצוי בקידום הליכי תכנון ובניה, והמשכה בשיתוף פעולה לקידום פרויקט הולילנד באמצעות מתן טובות הנאה כספיות לנבחרי הציבור ועובדיו, להם נזקקו היזמים.
--- סוף עמוד 13 ---
נטען כי במהלך תקופה זו, רקמו צ'רני ועד המדינה בצוותא, תכנית לקידום פרויקט הולילנד באמצעות מתן כספים לעובדי ציבור ונבחריו, בעד פעולתם בתפקידיהם השונים, שנועדה להשפיע עליהם ולהטותם למשוא פנים שיטיב עם היזמים שעה שהם מקבלים החלטות במסגרת מילוי תפקידיהם, וזאת על דרך קבלת תמיכתם בקידום הליכי התכנון והליכים נוספים (להלן: התכנית העבריינית).
בהתאם למטרות התכנית העבריינית ולשם קידומה, רקמו צ'רני ועד המדינה שיטת פעולה באמצעותה ניתן יהיה להגשים את תכניתם הרב שלבית להקמת פרויקט הולילנד בממדים אותם תכננו. כך הם סיכמו ביניהם כי עד המדינה יעמוד בחזית מול נבחרי ועובדי הציבור באשר לאופן העברת טובות ההנאה הכספיות הנדרשות והיקפן, ויעביר את הכספים ושאר טובות ההנאה לידיהם או למקורביהם על מנת להטותם למשוא פנים. צ'רני יאשר לעד המדינה את מתן הכספים, תוך שהוא מתחייב לממנם ולכסותם וידאג להעברות כספים לעד המדינה במטרה לכסות את סכומי השוחד הנדרשים. על מנת להסוות את העברת כספי השוחד ואת צ'רני כמקור הכספים, סוכם בין צ'רני לעד המדינה כי הם יפעלו להעמדת תיעוד כוזב ויצירת כסות חשבונאית כוזבת באמצעות החברות בבעלותם. במהלך שנת 1996, על מנת לקדם את התכנית העבריינית, חברו צ'רני ועד המדינה גם עם מאיר רבין (להלן: רבין), אשר נשכר על ידם בשל קשריו החברתיים והמשפחתיים עם מקצת נבחרי ועובדי ציבור בעיריית ירושלים ובמוסדות התכנון שצפוי היה כי תהיה להם יכולת השפעה על ההחלטות במעלה דרך אישור התכניות וההקמה של הפרויקט. צ'רני ועד המדינה סיכמו עם רבין, כי יקבל כספים על מנת ליתן אותם לעובדי ציבור שונים, וזאת בנוסף לכך שיסייע בידיהם בפריטת כספים, שנועדו להעברה לנבחרי ועובדי ציבור. לצורך כך, החל משנת 1996 שימש רבין כעוזרו האישי של עד המדינה ובמקביל התפתחו גם בין צ'רני ורבין יחסי קרבה ואמון, עד שלמעשה הפך רבין איש סודם ושותפם של צ'רני ועד המדינה להגשמתה של התכנית העבריינית. החל משנת 1994 ועד שנת 2007, הוציאו צ'רני ועד המדינה בצוותא וגם יחד עם רבין, את התכנית העבריינית אל הפועל, בין היתר, באמצעות מתן שוחד למהנדס העירייה, מר אורי שטרית (להלן: שטרית), לראשי הערים שכיהנו בתקופה זו – אהוד אולמרט (להלן: אולמרט) ואורי לופוליאנסקי (להלן: לופוליאנסקי), לסגן ראש העיר, מר אליעזר שמחיוף (להלן: שמחיוף) ולחבר מועצת העיר, מר אברהם פיינר (להלן: פיינר), והכל כפי שפורט בהרחבה בכתב האישום.