קבלת כתב ההרשאה לתכנון
5. בחודש אוגוסט 2001 מונה מר יעקב אפרתי (להלן: אפרתי) למנהל המינהל (תחילה במינוי זמני ובהמשך במינוי בפועל) לאחר שקודמו בתפקיד נאלץ לעזבו בפתאומיות. לשם כך עזב אפרתי את תפקידו כמנכ"ל משרד התשתיות. אפרתי הוא דודו של עוזרו של דכנר, מאיר רבין (המערער בע"פ 5496/14). לטענת דכנר, קשריו המשפחתיים של רבין עם אפרתי עמדו ביסוד ההחלטה לערבו בקידום קבלת כתב ההרשאה לתכנון, אף שמשרד י' ארנון הופקד על הטיפול בעניין זה. יצוין, כי בחודש יולי 2002 המינהל העניק להזרע כתב הרשאה לתכנון, ונקבע כי מצב דברים זה, המהווה שינוי בעמדת המנהל נוכח האמור בת/327, התאפשר בעקבות סיכום מוקדם בין רבין לבין אפרתי כי יועבר לו שוחד.
ביום 28.1.2002, עוד בטרם התקבל כתב ההרשאה לתכנון, התכנסה ועדת ההיגוי ובישיבתה החליטה לשלם לדכנר סכום של 150,000 דולר (ת/332 ו-ת/332א), נוסף על התמורה שנקבעה בהסכם מיום 27.5.2001 (ת/325). בהחלטת ועדת ההיגוי נאמר, כי זכאותו של דכנר לתשלום מותנית בכך שהזרע תקבל כתב הרשאה לתכנון בנוסח המקובל עליה. לטענת דכנר, מתוך סכום זה-120,000 דולר נועדו עבור תשלום השוחד עליו סיכם רבין עם אפרתי, ו-30,000 דולר היוו תמורה עבור עבודתו. בית משפט קמא קיבל את גרסתו של דכנר וקבע, כי שני התשלומים שהעבירה קלדש לדכנר לפי החלטת ועדת ההיגוי – ביום 2.6.2002 (ת/333 על סך 341,040 ש"ח) וביום 24.6.2002 (ת/334א על סך 243,600 ש"ח) – נועדו לתשלום שוחד. יודגש, לפי גרסתו של דכנר הקשר עם אפרתי נעשה באמצעות רבין, והוא אינו יודע אם אפרתי אכן נטל
--- סוף עמוד 282 ---
לעצמו את השוחד. באשר לתשלום זה, כמו גם באשר ליתר התשלומים, שנטען לגביהם שנועדו למטרות שוחד, טען דכנר כי קלנר אישר את התשלום ביודעו כי הוא נועד לשוחד.
כפי שיפורט להלן, לאחר שהתקבל כתב ההרשאה לתכנון לא תמו תלאותיה של הזרע, שכן במקביל לקידום שינויי הייעוד של מקרקעי חוות שלם, קידם משרד הפנים תכנית לבניית פארק (תמ"מ 3/5) שסתרה את תכניות הזרע בקשר עם מקרקעי חוות שלם. בשנת 2004 הועברו לדכנר שני תשלומים, 120,000 ש"ח ו-522,215 ש"ח, ונטען כי אף תשלומים אלה נועדו כדי לשחד את אפרתי על מנת שיתגייס לטובת הזרע ויפעל להכשלת תמ"מ 3/5.
פרשת הולילנד – רקע כללי
6. החל מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, הלל צ'רני (המערער בע"פ 4735/14) השקיע מאמצים מרובים להביא לשינויים תכנוניים במתחם הולילנד שבירושלים, ובעיקר להביא לשינוי הייעוד של המקרקעין במתחם, כדי שניתן יהיה לבנות במתחם פרויקט מגורים רחב היקף, ובכך להשיא את הרווחים שניתן להפיק מן המתחם. צ'רני קידם את תכניותיו עבור מתחם הולילנד, בין היתר, באמצעות שירותיו של דכנר. בסוף שנת 1999, ספרן וקלנר הקימו את הולילנד פארק שבאמצעותה ביקשו ליטול חלק בפרויקט.