--- סוף עמוד 288 ---
משפט קמא סבר שהדרך היחידה לפרש את הדברים היא שבפנייתו לפישלר, קלנר הצטייר כמי שחושש ומנסה לקנות את שתיקתו של דכנר, ומכאן תגובתו הקיצונית של פישלר. לבסוף נאמר, כי יש בעדויותיהם של סורוקה ושל פישלר לקעקע את טענתו של קלנר כאילו פעל לטובת קבוצת החברות, שהרי הם ייצגו את אותן חברות והם סירבו לקחת חלק במאמצים למנוע את פנייתו של דכנר למשטרה.
בית משפט קמא הפנה, בהקשר זה, לכך שבעדותו סיפר קלנר כי פנה לברודנר, שבתקופה הרלבנטית כיהן כמנכ"ל חברת הזרע, ולספרן, שבתקופה הרלבנטית כיהן כמנכ"ל פולאר נדל"ן וקלדש, כדי לברר אם בתקופת כהונתם היו "דברים לא-תקינים או אפלים", כפי שטען דכנר, וזאת למען הזהירות. לגישת בית משפט קמא, לא כך נוהג אדם חף מפשע, אשר על פני הדברים כלל לא היה נתון בסכנה מאחר שלא נזכר ב"כתב התביעה". מה גם, שתמוה כי קלנר סבר שאותם מנהלים יודו בפניו כי נהגו שלא כדין, אלא אם הם עצמם ידעו על מעורבותו שלו בפרשת השחיתות. משכך, נקבע, יש לראות בפנייה זו של קלנר ניסיון לטכס עצה עם ברודנר וספרן באשר לאופן ההתמודדות עם דכנר ולהבטיח את שתיקתם.
(5) בית משפט קמא מצא שמעורבותו של קלנר בפרשת השוחד עולה גם מ-ת/405 – תמלול שיחה שהתקיימה בין דכנר לבין קלנר ביום 25.01.2010, לאחר שדכנר פנה למשטרה, ואשר הוקלטה על-ידי דכנר. בית משפט קמא הפנה לחלקים בשיחה בהם קלנר ביטא את המצוקה בה הוא נתון ("אני אחרי דבר כזה לא ישן בלילה") ולחלקים בהם הדגיש בפני דכנר את חברותם, וביקש שלא ידבר עליו "דברים". נקבע, כי אדם הטוען לחפותו לא צריך להתחנן בפני חברו שלא יערב אותו בסיפורי מעשיות. בית קבע, כי קלנר נהג כפי שנהג מתוך הבנה שבידי דכנר ראיות שעלולות לחשוף את מעורבותו בפרשת השוחד. בית משפט קמא עמד גם על כך שקלנר סרב לדבר על נושאים מסוימים מהטלפון הנייד "הרגיל", ונאמר כי התנהגות כה מוקפדת מלמדת כי לקלנר היה מה להסתיר. בית משפט קמא התייחס לתמיהתו של קלנר על כך שלאורך השיחה ביניהם דכנר נמנע מלהטיח בו כי יש בידיו ראיות מפלילות נגדו, והעריך כי דכנר נהג כך בשל חברותם הקרובה.
(6) תיעוד השיחה בין רבין לבין עו"ד יצחקניא – ביום 4.12.2008 יזם רבין שיחה עם עורכי הדין יצחקניא וסובל, שבמהלכה תהה עו"ד יצחקניא על דבריו של רבין שלפיהם קלנר עלול להיפגע מאיומיו של דכנר, ורבין השיב לו כי "אביגדור [קלנר] עם שמואל [דכנר] עשו פה פי מיליון ממה שעשו עם הלל [צ'רני]" (ת/479). בית משפט קמא ייחס חשיבות לאמירה זו של רבין, שנעדר אינטרס לפגוע בקלנר.