אין חולק כי דנקנר לא היה זקוק לעזרתו של רבין על מנת לקיים אותה פגישה. שועים ונכבדים שחרו לפתחו של דנקנר נוכח מעמדו כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, ואפילו אפרתי נפגש עמו, במשרדיו בבנק הפועלים, כשנה לאחר מכן. וכפי שציין דנקנר בחקירתו, אם היה מבקש לתאם פגישה עם אפרתי "בודאות, אני אומר לכם שהיו מקבלים פגישה בלי בכלל להסס". גם הדרך בה התנהלה הפגישה המשולשת מדברת בעד עצמה – הפגישה נערכה במשרדו של רבין, שלא בפומבי, שלא בלשכתו של אפרתי, שלא בהשתתפותם ואפילו שלא בידיעתם של אנשי לשכתו של אפרתי או מי מהצוות המקצועי במינהל, בניגוד לנוהגו של אפרתי שלא לערוך פגישות מחוץ ללשכתו או שלא במקומות רשמיים, ואפילו מבלי שהפגישה צוינה ביומנים של אפרתי ושל דנקנר. ובקיצור, לא שקיפות אלא אופי קונספירטיבי בעליל.
9. חברי, השופט פוגלמן, הצביע על שורה של ראיות המחזקות את המסקנה לגבי טיב ההתקשרות, החשודה מלכתחילה, בין דנקנר לרבין, ובין היתר: דרך ההתקשרות
--- סוף עמוד 516 ---
החריגה עם רבין (ללא הסכם בכתב, שלא בדרך הרגילה מבחינת אישור הדירקטורים ובעלי התפקיד בחברה); הסכום הנכבד של 1.3 מיליון ש"ח; עיתוי התשלום; ההתקשרות התמוהה עם בן-עמרה; הפגישה המשולשת דנקנר-אפרתי-רבין במקום חריג ובאופן חריג המעידים על כוונה של המשתתפים להסתיר את הפגישה; "המידור" של העסקת רבין מפני דרכסלר ועורכי הדין שטיפלו בעסקה מטעם תעשיות מלח; והתכונה התקשורתית במשולש דנקנר-רבין-אפרתי סמוך ליום הוצאת המכתב של אפרתי ליועץ המשפטי לממשלה.
המדובר במכתב שהוא בבחינת "תרשומת פנימית" מובהקת, מכתב של ראש מינהל מקרקעי אל היועץ המשפטי לממשלה, בצירוף העתק לעו"ד סון, לעו"ד כהן מהמינהל, לפונקציונר נוסף במינהל ולפונקציונר באגף התקציבים. לטעמי, אף אם אחזנו במבחן של סטיה מנוהל, כפי שמוצע על ידי חברי השופט הנדל, הרי שליחתו של המכתב ישירות ומיידית אל האחיין רבין, מהווה סטיה מנוהל. תוכנו של המכתב יכול לשרת במובהק את תעשיות מלח בכל משא ומתן עתידי מול המינהל, שמא גם בתביעה נגד המינהל, ואצטט חלק ממנו:
"חלפו למעלה משנתיים מאז הונחה המינהל להימנע מלחתום על טיוטת ההסכם המתוקן שהתגבש בינו לבין חברות המלח, הסכם אשר בנוסח אחרון זה הינו שונה מהותית ממסמך עקרונות מיוני 1996 שהוסכם בזמנו, אושר ע"י הנהלת המינהל, והיווה נושא לבדיקת מבקר המדינה (להלן – 'ההסכם'). במהלך תקופה זו הועברו על ידנו, לבקשתכם, תשובות והתייחסויות, ככל שנדרשו, תוך שאנו שבים ובודקים את העסקה על כל היבטיה המשפטיים, השמאיים והכלכליים. כן התקיים בלשכתי עוד ביום 22.10.2002, בהשתתפות נציגיך ולבקשתם, דיון ממצה, ואודה כי סברתי כי הגיעה שעת ההכרעה.