--- סוף עמוד 543 ---
הכנסת המעיד על תרומתו: פרוטוקול הדיון, עמ' 9042 ש' 5-2; ראו עוד נ/400, שהוא תצלום של עד המדינה ולופוליאנסקי בטקס שנערך כתודה על התרומות לבית הכנסת (להלן: הטקס) שבו אוחזים השניים בתמונה שעליה חקוקה הבעת תודה לדכנר ולרעייתו על התרומה; כמו כן ראו נ/344א, מכתב מעד המדינה ללופוליאנסקי שבו הוא מבקש להקדיש את התרומה לרכישת כסאות הגלגלים לזכר בני משפחתו. ראו עוד את דברי שרון פוחס, מזכירתו של דכנר (להלן: פוחס), וכן את דברי לופוליאנסקי בבית המשפט בדבר התרגשותו הגדולה של דכנר בטקס (ת/712, עמ' 10; פרוטוקול הדיון, עמ' 7104 ש' 5-2; עמ' 7105 ש' 21-1, בהתאמה)). הנצחה מסוג זה ביקש דכנר גם אגב התרומות שתרם בשנת 1997 למרכזי יד שרה בבאר שבע ובהרצליה, תרומות שיוחדו להוריו המנוחים. ואמנם, בשני הסניפים האמורים הוצב שלט לזכרם (ראו פרוטוקול הדיון, עמ' 3708 ש' 4-1; נ/399א, שהוא צילום של אחד מהשלטים האמורים; קבלות מיד שרה בגין תרומות אלו מצויות בנ/335). גם התרומה ליד שרה שניתנה בבית השגריר זיכתה את דכנר בהוקרה פומבית, עת זכה לקבל חנוכייה מהודרת כאות תודה לתרומתו. עולה מן האמור כי אף שמטרתן המרכזית של התרומות הייתה הניסיון להטות את פניו של לופוליאנסקי, כפי שיבואר להלן, הרי שדכנר ביקש ליהנות גם מן הכבוד הנלווה לתרומות המשמעותיות שהרים ליד שרה ומן האפשרות להנציח את זכר קרובי משפחתו. נוסף לכל אלה, מקובל עליי כי דכנר אף ביקש לעשות שימוש בתרומות כדי לזכות בהטבות פסולות מרשויות המס, כחלק ממארג הונאה כולל (ראו בהקשר זה את קביעת בית המשפט המחוזי: הכרעת הדין, עמ' 333; לפירוט ראו סיכומיו של לופוליאנסקי בבית המשפט המחוזי, עמ' 27-26).
43. סיכומו של עניין הוא כי מוכן אני לצאת מתוך נקודת הנחה שלפיה במתן התרומות ליד שרה מאת דכנר עמדו גם מניעים לגיטימיים. דא עקא, לאחר בחינת דבריו של דכנר עצמו ונוכח שורת הראיות העצמאיות שהובאו בבית המשפט המחוזי, מסקנתי היא כי המניע העיקרי שעמד ביסוד תרומותיו אלו של עד המדינה היה פרויקט הולילנד וצרכיו השונים. כפי שיבואר להלן, עד המדינה תכנן בקפידה כיצד ירתום גורמים שונים בעיריית ירושלים לטובת פרויקט הולילנד וטווה רשת הטבות מתאימה לכך, ומטרתו המרכזית הייתה לפעול לקידום פרויקט הולילנד.
גישת לופוליאנסקי – מניעי צ'רני: נדבנות ופילנתרופיה
44. מכאן למניעיו הנטענים של צ'רני. לפי לופוליאנסקי, צ'רני הוא נדבן אמת, אשר תרם למוסדות שונים מתוך רצון לסייע להגשמת מטרות ציבוריות מקודשות בתחומים מגוונים: בריאות, חינוך ותעסוקה. לטענת לופוליאנסקי, צ'רני עשה לו למנהג