--- סוף עמוד 554 ---
63. בבית המשפט המחוזי ושוב בערעורו טען צ'רני כי חרף כך שראה באמור בנ/425 משום "דרישה" (ראו ת/491, ש' 124-123, שם אף ציין צ'רני כי סבר שמדובר בבקשה "שערורייתית"), העובדה שבחר לתרום לבסוף "רק" 1.25 מיליון ש"ח ולא מיליון דולר כפי שהתבקש מלמדת כי לא ביקש לרצות את לופוליאנסקי. איני מקבל טענה זו. בחקירתו במשטרה היה צ'רני נכון להכיר בכך שהעדר היענות מצדו למכתב ה"דרישה" "סיכן", כאמור, את מערכת היחסים עם לופוליאנסקי. נקל אפוא לראות כי צ'רני סבר כי בהיענות (או אי היענות) לדרישת התמורה יש כדי להשפיע (לטובה או לרעה) על מערכת היחסים עם לופוליאנסקי, סברה המעידה על האופן שבו תפס צ'רני בזמן אמת את הקשר שבין תרומות ליד שרה לבין היכולת להפיק תועלת מפעולותיו של לופוליאנסקי בעיריית ירושלים, על רקע התפקידים שמילא.
64. הפרשנות הטבעית של דברי צ'רני במשטרה אינה רק הפרשנות המסתברת לדבריו; היא מתיישבת גם עם דברים אחרים שאמר בעדותו בבית המשפט. כך, בחלקים אחרים בעדותו לא כפר צ'רני בקשר שבין התרומות לבין התפקיד שמילא לופוליאנסקי ביד שרה ובעיריית ירושלים, אלא שב וניסה להיאחז בטענה שלפיה מצב הדברים הנורמטיבי אותה עת אִפשר את הרמתן של אותן תרומות:
"שאלה: אתה מבין שאנחנו לא מדברים על הסכומים. אין לנו מחלוקת שאתה יודע באותן שנים שלופוליאנסקי הוא יו"ר יד שרה.
תשובה: המחלוקת המהותית בינינו שחבל שדבר כזה צריך להיקבע בבית-משפט הוא האם תרומה לגיטימית למוסד לגיטימי היא שוחד, אני לא אכנס לפן המשפטי, אבל אני כן מביא לידיעת החוקרים, שהנושא הזה נבדק בעבר על ידי מוסדות המדינה שחשבו להמציא חוק כזה או חוק אחר והנושא כל הזמן נופל כי נבחרי הציבור שמחים לקבל כספים למטרות לגיטימיות לגופים שקשורים אליהם.
[...]
שאלה: במיוחד אם מדובר ביזמים?
תשובה: לא, לא אמרתי יזמים, אמרתי שב-2009 המדינה בדקה את הנושא והייתה הצעת חוק שתאסור את זה באופן רשמי ואמרתי שחבל שהמדינה לא קיבלה קודם חוק שיאפשר לך לפעול בצורה ישרה" (פרוטוקול הדיון, עמ' 6008 ש' 28-22; עמ' 6009 ש' 4-1; ההדגשות הוספו – ע' פ').
ובהמשך:
--- סוף עמוד 555 ---
"שאלה: אני אומר לך שאתה ולא מישהו אחר הוא שכרך בין התרומות ליד שרה לפעילותו של לופוליאנסקי בפרויקט, ואני מפנה אותך בהקשר הזה לת/491, ש' 130, מקריא, 'ת. בעברית של חברי כנסת קוראים לזה לובינג, עשינו לובינג'.