115. אשר ליחסים עם צ'רני – עמדנו כבר על כך שלופוליאנסקי נכח באירוע השקת פרויקט הולילנד ובאירוע לכבוד סיום הטיפול בתב"ע ג' בעירייה (בשנים 1994 ו-1999, בהתאמה). לופוליאנסקי אף ציין כי אמו של צ'רני תרמה ליד שרה עוד בשנות ה-80
--- סוף עמוד 582 ---
(ת/570, ש' 194-192, ראו גם עדותו בבית המשפט, שם אישר כי ידע שצ'רני הוא בנה וכי הם הבעלים של מתחם הולילנד: פרוטוקול הדיון, עמ' 7032; בדיעבד התברר שהתרומות מהמשפחה ליד שרה החלו בשנות ה-90 המוקדמות. ראו ת/820). לכך יש להוסיף כי כפי שכבר הוזכר, לופוליאנסקי ערך לצ'רני ולאמו סיור בבניין החדש של יד שרה במטרה "להלהיבם" להרים תרומה לעמותה (ת/570, ש' 227-223; פרוטוקול הדיון, עמ' 7034-7031). מוכן אני להניח כי בין צ'רני לבין לופוליאנסקי לא שררו יחסי חברות קרובים. ברם, לצורך הדיון בשאלת ההיכרות המוקדמת עם צ'רני שבו עסקינן בשלב זה די בכך שלופוליאנסקי ידע כי צ'רני ואמו, התורמים שאותם "הלהיב" לתרום ליד שרה באמצע שנת 2000, הם גם בעלי מתחם הולילנד.
116. נסכם: לופוליאנסקי הכיר, כבר בשנות ה-90, את דכנר וצ'רני. לופוליאנסקי היה ער לתפקידם במסגרת פרויקט הולילנד. אשר לדכנר – לא מצאתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה בין השניים שררו יחסים אישיים וקרובים, וחומר הראיות אכן מצביע על כך שהיכרות זו החלה מאמצע שנות ה-90. אשר לצ'רני – לופוליאנסקי ידע כי משפחת צ'רני היא הבעלים של מתחם הולילנד וכי המשפחה נמנית עם התורמים ליד שרה, עוד לפני שהשתתף בסיור שמטרתו "להלהיבם" לשם השאת תרומה נוספת כאמור (בשנת 2000). יוצא, אפוא, כי אף אם מקבלים את גרסתו של לופוליאנסקי כפשוטה באשר למידת הקרבה בינו לבין צ'רני, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שלפיה בעת קידום פרויקט הולילנד בעירייה ידע לופוליאנסקי מי הוא צ'רני ומה האינטרס שלו בפרויקט הולילנד.
(3) תפקידה של שושנה שרעבי בגיוס התרומות
117. שושנה שרעבי עבדה ביד שרה משנת 1994 ועד לשנת 2006. שרעבי מונתה להקים בעמותה מחלקת מבצעים באגף יחסי ציבור, שתפקידה לגייס תורמים חדשים (פרוטוקול הדיון, עמ' 9014 ש' 30-19; עמ' 9028 ש' 21 עד עמ' 9029 ש' 3). בעדותה בבית המשפט מסרה שרעבי כי היא שיצרה את הקשר בין יד שרה לבין התורמים צ'רני ודכנר, כחלק מיוזמה אישית ועצמאית שלה להגדיל את מאגר התורמים לעמותה. עוד ציינה כי לא דיווחה ללופוליאנסקי לא על קשרים אלה ולא על התרומות שהורמו במסגרתם. בית המשפט המחוזי התרשם כי בעדותה עשתה שרעבי כל שיכלה כדי לחזק את גרסת לופוליאנסקי; וכי הדברים שאמרה בעדותה היו בלתי סבירים ולא התיישבו עם השכל הישר (הכרעת הדין, עמ' 338; עמ' 343-342). הוטעם כי שרעבי העידה על עצמה שנהגה להתגאות בתרומות שגייסה וזאת באופן שלא מתיישב עם גרסתה שלפיה