--- סוף עמוד 691 ---
בסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון לפטור מחילוט מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק זה "מנימוקים מיוחדים".
113. המשיבה מצדה סבורה כי הקנס והחילוט שעליהם הורה בית המשפט המחוזי בעניינו של שטרית סבירים ומאוזנים ולא קמה עילה להתערב בהם שכן העונש, ברכיבים אלה, מוצדק והולם את חומרת המעשים שבהם הורשע שטרית. בסוגיית החילוט מדגישה המשיבה כי ברירת המחדל שנקבעה בסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון היא להורות על חילוט וכי מדובר בכלי חיוני המשמש להשגת ההרתעה העונשית בעבירות מעין אלו.
דיון
רכיב החילוט
114. סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע כי ככלל – מקום שבו הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק זה – יצווה בית המשפט על חילוט רכוש של האדם בשווי הרכוש "שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך" (ראו סעיף 21(א)(2) לחוק איסור הלבנת הון). בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה מקום שבו "סבר שלא לעשות כן [להורות על חילוט – ע' פ'] מנימוקים מיוחדים שיפרט" (סעיף 21(א); ראו למשל עניין תענך, פסקה 257). הסדר החילוט מטרתו "לוודא כי חוטא לא יצא נשכר, כי בלעו הבלתי חוקי של אדם יוצא מפיו, ולהודיע את העוברים על החוק ואת העבריינים-בכוח, שייעשה הכול כדי שלא יתקיים בהם הפסוק כי דרך רשעים צלחה" (עניין שם טוב, בעמ' 421; ראו גם בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, [פורסם בנבו] פסקה 34 (31.10.2007)). יצוין כי מקור נורמטיבי נוסף המאפשר חילוט כספים הוא סעיף 297 לחוק העונשין, שכותרתו "חילוט ושילום". לפי סעיף זה, אם הורשע אדם בעבירה לפי סימן ה' לחוק זה ("עבירות שוחד"), רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל, "לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו" (ס"ק 1). בית המשפט המחוזי חילט את שחילט מכוח הסמכות המסורה לו בסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון (ראו גזר הדין העיקרי, בעמ' 38), ולפיכך בכך יתמקד דיוננו.
115. כזכור, שטרית הורשע בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בשל כך ששוחד שקיבל מדכנר בסך כולל של 883,500 ש"ח הופקד בחשבון משרד האדריכלים שבבעלותו ונרשם בחשבוניות המשרד כתשלום עבור "ייעוץ מקצועי". בית המשפט
--- סוף עמוד 692 ---
המחוזי הורה על חילוט בשווי של 500,000 ש"ח, וזאת בשים לב לעונש המאסר המשמעותי ולקנס הכספי שהוטלו על שטרית. נקל לראות כי הסכום שבית המשפט הורה על חילוטו נמוך מזה שהועבר בפועל למשרד האדריכלים. השאלה שעל הפרק היא אפוא אם קיימים טעמים "נימוקים מיוחדים" לפטור את שטרית כליל מחילוט הרכוש שהושג כשכר עבירה. בית משפט זה כבר הביע דעתו כי "חילוט בסכום שהוא נמוך מסך הרכוש שנעברה בו העבירה [...] מחטיא למטרה שלשמה נועד סעיף [21(א) לחוק איסור הלבנת הון]" (עניין תענך, פסקה 262). לכך יש להוסיף כי שטרית לא הגיש בערכאה זו נתונים לתמיכה בטענותיו שלפיהן תשלום הסכומים שעליהם הורה בית המשפט המחוזי – בקנס ובחילוט – יביא לקריסתו הכלכלית. בנסיבות אלו, סבורני כי אין מקום להתערב בשיעור רכיב החילוט שעליו הורה בית המשפט המחוזי.