12. כפי שהובהר בע"פ 7593/08 ריטבלט נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.9.2009) לעניין עבירת השוחד, אין צורך בסיוע לעדותו של עד מדינה על אף הוראתו של סעיף 54א
--- סוף עמוד 705 ---
לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (שם, פסקה 11 לפסק דינה של השופטת (כתארה אז) מ' נאור; ראו גם סעיף 296 לחוק העונשין וכן פסקה 38 לחוות דעתי בחלק הכללי).
13. בעניינו של אהוד אולמרט, השאלה המרכזית הנשאלת הינה האם יסודות העבירה של לקיחת שוחד, המהווים תנאי לקביעת האחריות הפלילית, הוכחו במקרה דנא מעבר לספק סביר? על בית המשפט לבחון האם המסכת הראייתית מאפשרת לייחס לאהוד אולמרט אחריות פלילית מעבר לכל ספק סביר? (ראו ע"פ 3636/12 שווקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.10.2013)). שאלות אלה ייבחנו להלן, בשני האישומים.
בית המשפט המחוזי הרשיע, כאמור, את אולמרט באישום הראשון בקבעו, כי "עד המדינה העביר סך של כ- 500,000 ש"ח ליוסי אולמרט על פי בקשת הנאשם 8" (פסקה 273 להכרעת הדין). הרשעה זו התבססה בעיקרה על עדות עד המדינה, זאת למרות שעד המדינה לא נחקר בחקירה נגדית מטעם אולמרט.
עדות עד המדינה
14. עד המדינה העיד בבית משפט קמא על נסיבות היכרותו את אולמרט באמצעות עידו דיסנצ'יק, עת נבחר אולמרט לראש עיריית ירושלים בשנת 1993. דיסנצ'יק עבד בין השנים 1993 עד 1999 כ"לוביסט" מטעם עד המדינה בשכר (עמ' 92 ש' 16-14 לפרוטוקול). לגישת עד המדינה, לראש עיריית ירושלים יועד תפקיד חשוב בקידום פרויקט הולילנד לאמור "הפרויקט יקום או ייפול עם גיבוי האדם" (עמ' 93 ש' 19-18 לפרוטוקול). לפיכך, ביקש מדיסנצ'יק שיכיר לו את אולמרט. עד המדינה נפגש עם אולמרט על מנת להציג לו את הפרויקט. עד המדינה ביקש את עזרת אולמרט לקידום הפרויקט וציין בפניו כי חברת הולילנד תשמח לסייע לו ולעירייה. עד המדינה הבין, לאחר שתי פגישות, כי אולמרט יהיה מוכן לתמוך בפרויקט וכי "יש על מה לדבר" (עמ' 93 ש' 30-20; עמ' 94 ש' 3-1 לפרוטוקול). בלשון עד המדינה: "הבנתי שאם נמצא איתו שפה משותפת, בהמשך הדרך איך הוא יוכל לעזור לנו בתמורה", תמורה שתיתן הולילנד (עמ' 94, ש' 7-5). עד המדינה תיאר פגישותיו עם אולמרט כפגישות של "קרובים" שלוו בחיבוקים, עם זאת מעולם לא היו בבחינת ידידים קרובים.
15. עד המדינה העיד בבית משפט קמא על העברת סכום של 500,000 ש"ח ליוסי אולמרט, לבקשת אולמרט. וכלשונו:
--- סוף עמוד 706 ---