בית המשפט המחוזי קבע, כי לא הוצגה בפניו אפשרות, לפיה נמנעה זקן מלעדכן את אולמרט בהעברת הכסף. בית משפט קמא, אשר עמד על גרסתו של אולמרט בחקירותיו ובעדותו קבע, כי יש לדחותה, תוך קביעת ממצאי מהימנות שליליים ביחס אליה. זקן ומסר היו אנשי אמונו של אולמרט, אשר ליוו אותו במשך שנים רבות. זקן ידעה, כי העברת הסכום לידי אורי מסר היא פעולה בלתי חוקית. זקן העידה, כי דיווחה לאולמרט על כל תרומה בסך 5,000 ש"ח וכן עדכנה ומסרה לאולמרט תשורות בדמות שוקולדים ופרחים ששלח עד המדינה לאולמרט באמצעותה. לפיכך הסיק בית המשפט, כי זקן עדכנה את אולמרט גם בנוגע לתרומות משמעותיות יותר בעבורו וכי אין להעלות על הדעת שתסתיר מאולמרט את דבר הצלחתה האישית בדמות גיוס סכום משמעותי.
בית משפט קמא הדגיש, כי אולמרט קיבל מעד המדינה במהלך השנים מאות אלפי שקלים לטובת כיסוי גירעונות שנוצרו בשל מערכת הבחירות וזקן דיווחה ועדכנה אותו על קבלת הכספים. משכך, קבע בית משפט קמא, כי האפשרות לפיה אולמרט לא ידע על ההעברה היא "אפשרות דמיונית". בית המשפט קבע, כי אולמרט היה מודע לנסיבות העברת הסכום ולפיכך הוכחו יסודות העבירה של לקיחת שוחד.
בית המשפט המחוזי זיכה מחמת הספק את אולמרט מעבירה נוספת של לקיחת שוחד, אשר יוחסה לו באישום השני, לפיה קיבל אולמרט סך של 70,000 ש"ח מעד המדינה לצורך מימון סקר בשנת 2004. נקבע, כי נותר ספק שמא במסגרת פעולתם של זקן ועובד יחזקאל למימון הסקר, לא עדכנו את אולמרט כי היה זה עד המדינה אשר נתבקש לממן סקר זה. אולמרט גם זוכה מעבירה נוספת של לקיחת שוחד, שיוחסה לו באישום הראשון, לפיה ביקש מעד המדינה לסייע כספית למערער אורי שטרית, וזאת מאחר שעדות עד המדינה בעניין זה היא עדות יחידה ולא ניתן לסמוך עליה לבדה.
--- סוף עמוד 775 ---
עיקר טענות ההגנה באישום השני
170. כאמור לעיל, לבאי כוחו של אולמרט מלוא החופן טענות, אולם אציין להלן את עיקר טענותיו.
באי כוחו של אולמרט טוענים, כי לא היה מקום לבסס את ההרשעה על עדותה של שולה זקן בדבר העברת 60,000 ש"ח לעו"ד מסר. לטענתם, גרסה זו נעדרת היגיון פנימי ובסיס בראיות, והיא נולדה כאחת משלל גרסאותיה של זקן, על רקע התפתחות בחקירה. לטענתם, בית משפט קמא התעלם מקביעות מהימנות שלו עצמו בדבר עדותה של זקן. בית משפט קמא עצמו לא סבר כי "גרסת מסר" היא המסקנה המתחייבת מן הראיות. לטענת באי כוחו של אולמרט, גם באישום זה הסתמך בית משפט קמא על עדות עד המדינה וזאת בניגוד לקביעתו שלו בדבר היעדר משקל לעדות עד המדינה.