"ש: את סיפרת בבית משפט היום, וגם עכשיו אמרת, שאת יזמת את הפנייה לדכנר וביקשת ממנו עזרה לכיסוי גירעונות וידעת על זה שיש גירעונות מעו"ד אורי מסר, נכון?
ת: נכון.
ש: כלומר עו"ד מסר מגיע אלייך בסביבות 2004 ומסר לך שיש גירעונות והאם אפשר לעזור בכיסויים?
ת: אני מצטערת שאני לא יכולה לדייק בתאריך.
ש: אני גם לא זוכר את התאריך המדויק, אמרתי 2004 כי השיקים שאנחנו מדברים עליהם הראשון הוא מה- 25 לאפריל. נכון?
ת: נכון. אתה צריך להבין שמה זה הוא בא? אורי מסר היה בן בית, זה לא שהוא בא במיוחד, הוא בא, יכול להיות שהוא גם בא באותו יום במיוחד להגיד את זה.
ש: דיבר איתך, זו הכוונה.
ת: כן.
ש: ואז את מבקשת ממר דכנר כיסוי גירעונות והוא אומר לך אני לא רוצה לתת לכיסוי גירעונות, אני מוכן לתת לך. נכון?
ת: נכון.
ש: ואז את מספרת שמתוך החמישים שיקים, אחד הופקד בחשבון של בני, שניים בחשבון של אחותך, נמשכו וניתנו לאורי מסר?
ת: נכון.
--- סוף עמוד 779 ---
ש: ואת אמרת לאורי מסר שזה כספים לכיסוי גירעונות שקיבלת מדכנר?
ת: נכון
ש: מה יהיה אם אורי מסר יגיע לכאן ויספר שהוא לא אמר שצריך לכסות גרעונות בשנת 2004 ושהוא לא קיבל 60 אלף שקל בשלוש הזדמנויות במזומן ושלא נאמר לו שאלה כספים של שמוליק דכנר, מה תהיה תגובתך?
ת: ... אני כבר אמרתי שלקחתי 40 אלף, יכולתי להגיד שלקחתי את ה-100 אלף, למה אני צריכה? הוא חבר שלי, הוא איש יקר לי גם היום... אני אומר לאדוני מילה אחת, באיזשהו מקום כל אחד צריך לחיות עם המצפון שלו, וזאת תשובתי אליך" (עמ' 8177-8176 לפרוטוקול).
גם בחקירותיה של זקן במשטרה ניתן ללמוד, כי היא לא שללה בשום שלב את האפשרות, שהעבירה את הסכום בסך 60,000 ש"ח שקיבלה מדכנר לאורי מסר לטובת כיסוי גירעונות בחירות. כך למשל מסרה בחקירתה במשטרה מיום 2.5.2010:
"ש. ... הסבירי בבקשה מה עשית עם הסך 60,000 ש"ח במזומן, שקיבלת עבור השיקים שנתן לך דכנר...
ת. אמרתי אם אני לא טועה שאני לא זוכרת מה עשיתי עם זה, אבל יכול להיות שהעברתי את זה, אם זה היה תקופת בחירות או אחרי בחירות, שבגינם הכסף הזה ניתן.
ש. למי העברת?
ת. אם זה היה לבחירות אז לאורי מסר" (ת/602 ש' 129-118).
"ש. בהנחה שזה לא הכסף שלך וכמו שאמרת את היית צריכה להעביר אותו לאורי מסר. הסבירי בבקשה למה להעביר את הכסף במזומן, מי אמר לך להעביר את הכסף במזומן?
ת. אני לא זוכרת מי אמר לי.
ש. ולמה?
ת. כי אולי מישהו אמר לי, לא עשיתי את זה על דעת עצמי" (שם, ש' 147-142).