--- סוף עמוד 823 ---
האחרון אף הטיח בפניו כי יש לו "היגיון קרימינלי מתוחכם ביותר" (עמ' 4134 לפרוטוקול, ש' 18). הנה כי כן, ובניגוד לעמדת בית המשפט קמא (פסקה 275 להכרעת הדין), איני סבור כי ההגנה מייחסת לדכנר כסילות דעת. אדרבה – היא רואה בו אדם חכם ומורכב, המחשב ומכלכל היטב את צעדיו. אכן כזה היה.
אוסיף כי עיינתי בעדותו של דכנר, בהתייחסות הפרקליטים משני צדדי המתרס אליו וכן בהכרעת הדין של בית המשפט קמא וחוות הדעת של חבריי. ארשה לעצמי לומר כי דכנר הינו אחד מהעדים המתוחכמים והערמומיים שנתקלתי בהם. שליטתו החריגה בפרטים, דרכי המניפולציה המורכבות, התאמת אישיותו ושיטות פעולתו לאנשים השונים שנקרו בדרכו – כל אלה עוררו בי חששות של ממש בדבר היכולת לדעת מתי הוא משקר, וחשוב לא פחות – מדוע הוא משקר ואיזה יתרון הוא מנסה להשיג בכך. הוא ניחן בזיכרון יוצא דופן, יצירתיות ויוזמה. כל זאת חרף גילו המתקדם. לצד החשיבה הרציונאלית של דכנר, לא אחת התגלה בו גם פן שרירותי ונקמני. לפעמים שקריו של דכנר – למשל היותו פרופסור – נועדו להאדיר את עצמו. לעיתים הוא רצה "לסגור חשבון" ולעיתים ריחם על האדם שנפל קורבן למעלליו. מקבץ כישוריו של דכנר ושילוב תכונותיו יוצרים אתגר משמעותי להסביר את התנהגותו, גם אם ברור שהוא שיקר.
דכנר פעל בכל דרך – כשרה ושאינה כשרה כאחת – לקידום האינטרסים האישיים והכלכליים שלו. דכנר יזם פעולות ונקט אמצעים לקדם את מטרותיו. הוא היה המניע (ראו והשוו: פסקה 18 לחוות דעת חברי, השופט זילברטל, בעניין אליעזר שמחיוף, המערער בע"פ 5433/14 (להלן: שמחיוף)). פעולתו העצמאית ומחשבתו היצירתית באו לידי ביטוי גם, ואף בעיקר, במתן שוחד. כינויו – הלא-מחמיא – בהליך קמא היה "שוחדניק" [ראו, למשל, דברי בית המשפט המחוזי במהלך שמיעת העדויות על דכנר: "הוא תמיד אמר המומחיות מספר אחת שלי היא לשחד" (עמ' 7678 ש' 15 לפרוטוקול). ראו גם עמ' 7673 ש' 29-27]. דכנר העיד כי מניסיונו, לא ניתן לקדם פרויקטי בנייה רחבי היקף בלי שלמונים (עמ' 663 ש' 14-13 לפרוטוקול). הוא ממש תר אחר הזדמנויות לשחד. במסגרת זו, דכנר טרח לטפח קשרים עם עובדי ציבור או עם המקורבים להם, ודוגמת יחסיו עם זקן היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך. העובדה כי הצליח לשחד אנשי ציבור רבים במשך תקופה ממושכת מבלי להיתפס מעידה אף היא כי אכן היה "מומחה לדבר".
זאת ועוד. דכנר ידע לזהות את חולשתם של האנשים מולם התנהל – ושאת חסדיהם או את חסדי מקורביהם ביקש – וידע לנצלה לטובתו. משאיתר דכנר את