--- סוף עמוד 878 ---
לא למותר להביא את דברי אולמרט בהקשר זה:
"... לא הייתי מעלה בדעתי לפנות לאדם שמגיע יום יום לעירייה כדי לקבל החלטות שאני אחראי עליהן ועניינים בעלי משמעות שיש להם ערך כספי לא מבוטל, שאני אבקש ממנו שייתן מתנה לאח שלי. אמרתי כבר, בלי שום קשר מה היו יחסיי עם אח שלי, בלי שום קשר מה אני כעסתי או לא כעסתי, בלי שום קשר לשום דבר, אבל אני אלך לבקש ממישהו שוחד כדי לעזור לבן משפחה שלי?" (עמ' 7457 לפרוטוקול ש' 32 עד עמ' 7458 ש' 4).
לא ניתן, אפוא, להסיק מהעברות כספים אחרות – מדכנר לאולמרט, באמצעות זקן ולמימון מערכות בחירות – על העברת הכספים מושא ערעורנו, מדכנר ליוסי לחילוצו ממצבו הכלכלי הקשה אליו נקלע.
(ד) המכתב של צ'רני – ת/784
52. הועלו טענות בדבר ראיות – מאוחרות יותר בזמן – המעידות, לגישה זו, על מעורבותו של אולמרט בעבירת השוחד מושא האישום הראשון. האחת היא מכתבו של צ'רני – ת/784; והשנייה היא פניותיו של קלנר לאולמרט בשנים 2009-2008 (ראו גם פסקה 153 לחוות דעת השופט ג'ובראן). לנקודה השנייה נתייחס בהמשך, וביחס לשתיהן נבקש להראות כי אף הן אינן חיזוקים של ממש לגרסה המפלילה.
בחודש ינואר 2009, כחודשיים לאחר שנודע לצ'רני כי דכנר עירב גם את אולמרט בפרשיות השוחד, הכין צ'רני מכתב ובו פירט את הערכותיו באשר להשתלשלות האירועים בעקבות זאת. בית המשפט המחוזי ראה במכתב זה כמסמך המעיד על קשר מיוחד המחבר בין צ'רני, קלנר, שטרית ואולמרט (פסקה 47 להכרעת הדין). נטען כי ניתן להסיק ממסמך זה כי האנשים המצוינים בו – ואולמרט בראשם – התייחסו בכובד ראש למידע שהחזיק בידיו דכנר, ואף ביצעו פעולות שונות בכדי לחלץ את עצמם מהחשדות הפליליים העלולים להתעורר נגדם.
לדעתי אין ממש בטענה זו. אינני סבור כי ניתן להסיק ממסמך זה יותר ממה שיש בו – ואין בו הרבה. ת/784 הוא מסמך שנערך על ידי צ'רני והוא מהווה – כפי שהעיד צ'רני בעצמו – ניתוח שלו את המצב. הערכותיו של צ'רני במכתב זה ביחס לאולמרט הן מסויגות: "ככל שיש לנקות שולחן, האיש [אולמרט] ינקה שולחן", וכן קלנר ימתין "עד אשר האיש יגיד לו שהכל מוכן – אם אמנם יש מה להכין". כפי שציין
--- סוף עמוד 879 ---
חברי, השופט עמית, הסתייגויות אלה עשויות ללמד כי צ'רני כלל לא היה משוכנע שאולמרט יידרש "לנקות שולחן" או "להכין" דבר-מה (פסקה 182 לחוות דעתו). יתר על כן, בהינתן שמכתב זה נערך לאחר שנודעו לצ'רני טענות דכנר ודרישותיו, יש להתייחס אל המכתב כהווייתו – הערכת מצב של צ'רני את אותן טענות ודרישות. אין בהערכה של צ'רני – על יסוד טענותיו של דכנר בכתב הסחיטה, שהוכח כי רובו ככולו שקר וכזב – כדי לבסס מעורבות של אולמרט בפרשיות שוחד בכלל ובהעברת הכספים מדכנר ליוסי – מושא האישום הראשון – בפרט.