--- סוף עמוד 916 ---
עם זאת, נקבע, כי נתון זה, בצירוף הבעייתיות שאפיינה את עדותו של דכנר, שתוארה בהרחבה בפסקי הדין שחבריי כתבו בפרשה דנא, מובילה למסקנה, כי, בבירור אשמתם של הנאשמים שלא חקרו את דכנר בחקירה נגדית, יש להעניק לעדותו משקל מוגבל:
"אין בכוחה של עדות עד המדינה לגבי הנאשמים הנ"ל, לגבש לבנה בחומת הרשעת מי מהנאשמים הנ"ל. עדות עד המדינה תשמש, בעניין הנאשמים הנ"ל, להארת התמונה העובדתית שהוכחה, ולהסרת מיני כתמים" (עמ' 30 להכרעת הדין).
חברי, השופט ס' ג'ובראן, עמד בחלק הכללי על המשמעות המשפטית שיש לייחס לנתון בדבר היעדר חקירה נגדית, ודעתו היתה דומה לעמדת בית משפט קמא בעניין זה, כלומר אף הוא סבר כי בעניינם של אותם נאשמים שלא חקרו את דכנר בחקירה נגדית, יש להעניק לעדותו, לכל היותר, משקל מינימאלי:
"אשר למערערים שבאי כוחם לא חקרו את עד המדינה בחקירה נגדית ... לכל אחד מהם ראיות שונות ונראה, כי יש לבחון את הראיות הקשורות לכל מערער ומערער בנפרד. אני סבור, כי בשל העובדה, כי מדובר בעד מדינה שנמצא בשקרים וזיופים מרובים, בעד מדינה שהשקר כאמור היה עבורו כלי עבודה ובשל העובדה, כי למערערים לא ניתנה ההזדמנות מן המעלה הראשונה לחקור עד מדינה שכזה בחקירה נגדית, נסיבות אלה מצדיקות להתעלם מעדותו של עד המדינה כליל או לכל היותר ליתן לעדותו משקל מינימאלי בלבד עד כדי אפסי..." (פסקה 39 לחוות דעתו של השופט ס' ג'ובראן בחלק הכללי).
על פני הדברים, נראה, כי הדברים הולמים את דרכו של בית משפט קמא, אשר בחן את מכלול הראיות בעניינו של שמחיוף, וקבע כי בעניינו הוצג מארג ראייתי עצמאי לא מבוטל, שאינו קשור בעדותו של דכנר:
"הראיות כנגד נאשם 10 אינן תלויות בהכרח בעדותו של עד המדינה. פטירתו המוקדמת של עד המדינה, כאמור בפרק המשפטי, אינה מאיינת העדות ... עדותו של הנאשם [שמחיוף], לעצמה, יש בה לבסס תשתית עמדת המאשימה. כמפורט להלן, חומר הראיות, על כלל חלקיו, מורכבים ומתחברים לכלל תמונה עובדתית ברורה ומוחלטת. עדותו של עד המדינה, על בעיותיה ... יש בכוחה רק כדי להאיר התמונה העובדתית שנצטיירה ולהבליט צדדיה. זה ותו לא" (עמ' 551 להכרעת הדין).
--- סוף עמוד 917 ---
בית משפט קמא סבר איפוא כי קיים מארג ראייתי, שאינו תלוי בגרסתו של דכנר, להוכחת אשמתו של שמחיוף במרבית האישומים שיוחסו לו, ועל כן לא ראה לייחס משמעות נוספת לכך שלא עלה בידי שמחיוף לחקור את דכנר בחקירה נגדית.