ט.2.6.6 העדר סמכות לדון בעבירות ביטחוניות
287. על פי הסכם הביניים, סמכות השיפוט הפלילית של הרשות משתרעת על כל העבירות המתבצעות על ידי פלסטינים כנגד פלסטינים בשטח הגדה המערבית למעט אזור C. סמכות זו איננה אמורה לחול, כאשר העבירה קשורה לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
ברם, ניסוח תת סעיף 2(א) בתוך סעיף XVII להסכם הביניים כפי שהובא לעיל בפיסקה 278, מגדיר כי: " 'שטח' משמעותו שטח גדה מערבית, למעט איזור C", ומותיר, לכאורה, לאקונה לגבי עבירות פליליות – ביטחוניות, המתבצעות בשטח הגדה המערבית (שטח A ו-B), משום שהן לא סויגו במפורש מתחומי האחריות של הרשות בשטחי A ו-B.
היות וסמכויות החקיקה, השיפוט והמנהל בשטחי הרשות הפלסטינית אשר הועברו על ידי מפקד האזור לידי הרשות הפלסטינית הופקעו ממנו עצמו, הרי נראה, כביכול, כי ישראל הפקיעה מידה את סמכות השיפוט לגבי עבירות הפוגעות בביטחונה, ואשר נעשו באזור יהודה ושומרון, בשטח A ו-B. האם ייתכן הדבר?
288. יצוין, כי השאלה תקפה במיוחד לגבי אזור A, משום שכאמור לעיל (פיסקה 243), באזור B קיימת לישראל קדימות באחריותה הביטחונית, כך שההנחה היא כי במקרה של ביצוע עבירה הנופלת לגדרה של הגדרת "סיכון לסדר הציבורי", והן להגדרת "סיכון לביטחונם של ישראלים" (או לכל שתי הגדרות אחרות אשר אחת מהן הינה בעלת נפקות ביטחונית למדינת ישראל), הרי שסמכות הטיפול בה, תהיה של ישראל; קדימות דומה אינה מוזכרת לגבי אזור A, ולכאורה, המשמעות האופרטיבית של הדברים היא כי לישראל ישנה סמכות שיפוט פלילית גם באזור זה.
--- סוף עמוד 167 ---
האם העדר סמכות שיפוט פלילית למדינת ישראל, משמעותה היא כי גם עבירות ביטחוניות המבוצעות בשטח A אינן בסמכות שיפוט של מדינת ישראל?
ט.1.2.6.6 סמכות שיורית נשארת בידי ישראל ולא עוברת לרש"פ
289. ראשית, אצטט את סעיף I (1) של הסכם הביניים, הקובע, בין השאר, כדלקמן (כתבי אמנה, שם, בעמ' 4):
"ישראל תעביר כוחות ואחריות כפי שמפורט בהסכם זה מהממשל הצבאי הישראלי והמנהל האזרחי שלו למועצה, בהתאם להסכם זה, ישראל תמשיך להפעיל כוחות ואחריות שלא יועברו כאמור".
290. מכאן נובע, כי אם ההסכם שותק לגבי הקנייתה של סמכות מסוימת (כלומר, אין הוא קובע האם הסמכות השתמרה בידי ישראל או שמא הועברה למועצה), הרי שסמכות זו נשמרת בידי ישראל.
291. יש לזכור כי דין זה קבוע גם במנשר שנחקק על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, המנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7), תשנ"ו-1995, הן בסעיף 4(א), הן בסעיף 6(ב) והן בסעיף 7 (כולם צוטטו בפיסקה 236 לעיל, וכפי שאביא את סעיף 6, במלואו, להלן, בפיסקה 294).