358. אחזור לענייננו ואבהיר שוב, כי האלמנט האמור של "עבירות ביטחוניות" איננו מנותק מביטחונה של מדינת ישראל, שהרי אחד מיסודות הסכם הביניים הוא כי סמכות השיפוט שהותירה בידיה מדינת ישראל, נועדה, לשמור על ביטחונה של המדינה ושל אזרחיה ותושביה.
359. מכאן נובע, שעבירות ביטחוניות מובהקות, אשר אין להן השלכה על שלומה וביטחונה של מדינת ישראל, אינן בסמכות השיפוט הישראלית (דוגמת ריגול כנגד מדינה אחרת, כגון של תושב הרשות, המרגל מטעם מדינה העוינת לרשות שאינה
--- סוף עמוד 197 ---
קשורה למדינת ישראל). מקום שבו אין חשש לפגיעה בביטחונה של מדינת ישראל – העבירה איננה עוד בסמכותה של מדינת ישראל, אלא בסמכותה של הרשות הפלסטינית, הגם שמדובר בעבירה ביטחונית מובהקת.
360. מסקנת הדברים היא, כי את פעולותיה של הרש"פ, ככל שהדבר נוגע למעצרם של התובעים, אם אלה היו משת"פים ופעלו למען ביטחון ישראל, יש לבחון כאילו הן נעשו כלפי אדם שלא הייתה כנגדו עילת מעצר, מפני שעילת המעצר לה טוענת הרשות – איננה לגיטימית, והיא סותרת את הסכם הביניים, שהם הבסיס לפעילותה ולסמכויותיה של הרש"פ.
361. השאלה כעת היא מה המשמעות של הפרת הרשות את הסכם הביניים כאשר זו עוצרת אדם שלא על פי סמכויותיה וכאשר מדובר במעצר בגין עילה ביטחונית?
מעצר של הרש"פ שלא על פי סמכויותיה (לפי הסכם הביניים) או בעילה ביטחונית (המסורה לשיפוט של מדינת ישראל) הינה בעלת נפקויות ביטחוניות משמעותיות, וזאת משני טעמים:
האחד: בכוונתה של הרש"פ למנוע את שיתוף הפעולה עם מדינת ישראל באמצעות איום והפחדה בלתי של תושביה. יצוין כי חובתם של תושבי הרשות לשתף פעולה עם מפקד האזור או צה"ל במקרים מסוימים היא חובה המעוגנת בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), תש"ע-2009.
הטעם השני הוא כי נטילה של הרש"פ, בכוח הזרוע (תרתי משמע), סמכות שיפוט בגין מעשים בעלי אלמנט ביטחוני, שסמכות השיפוט בגינם מצויה כעל פי הסכם הביניים בידיה של ישראל, מהווה לכשעצמה כרסום בסמכויותיה הביטחוניות של ישראל, ובמהותה מהווה עבירה בעלת השפעה פוטנציאלית על ביטחון האזור.
עבירה של התעמרות במשתפי פעולה, ככל עבירה ביטחונית אחרת מצויה בתחום השיפוט של מדינת ישראל. כל זאת, בהקשר של שיפוט פלילי בעבירה ביטחונית. כלומר: אילו הייתה מוגשת בפניי תובענה פלילית כנגד הרשות בגין התנכלות למשתפי פעולה עם מדינת ישראל או בגין מעצרם של אלו, הייתה סמכות השיפוט בתובענה, בידי ישראל (בוודאי בשטחי B או C).