--- סוף עמוד 211 ---
אולם, לצד זאת נקבע מפורשות בהסכם זה, כי ישראל תמשיך לשאת באחריות להגנה מפני איומים מבחוץ ובאחריות לביטחון הכולל של ישראלים באזור יהודה ושומרון ובעזה, ולשם כך תחזיק 'בכל הכוחות לנקוט צעדים נחוצים לשם מילוי אחריות זו' (סעיף XII(1) להסכם הביניים)".
ובמאמרה של פרופ' רות לפידות, "לסוגית הסמכות השיורית באוטונומיה", מחקרי משפט, כרך יד (תשנ"ח – 1998), עמ' 383, בעמ' 389-390, במסגרת הפרק הרביעי של המאמר "הסמכויות השיוריות בהסכמים בין ישראל לאש"ף" (ההדגשה הוספה):
"בהצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים לממשל עצמי משנת 1993, נכללה הוראה דו משמעית בסעיף IV:
סמכות המועצה תחול על שטחים מהגדה המערבית ורצועת עזה, פרט לנושאים עליהם יתנהל משא ומתן במסגרת המשא ומתן על מעמד הקבע...
לכאורה ניתן היה ללמוד מכאן, שלמועצה הפלסטינית יהיו כל הסמכויות, פרט לאלו שיידונו במשא ומתן על הסדר הקבע, אך סברא זו נסתרת על ידי הוראות אחרות של המסמך. בפרוטוקול המוסכם, המצורף להצהרת העקרונות ומהווה חלק אינטגרלי ממנה, צויין ש'סמכות המועצה תחול בגין הסמכות (powers), האחריות, התחומים, והסמכויות (authorities) שהועברו אליה'.
יתירה מזאת, הצהרת העקרונות הותירה את הסמכויות השיוריות בידי ישראל. פיתרון דומה ננקט בהסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה משנת 1995, אשר הוא המסמך המפורט המחייב בשעת כתיבתן של שורות אלו.
ישראל תעביר כוחות ואחריות כפי שמפורט בהסכם זה מהממשל הצבאי הישראלי והמנהל האזרחי שלו למועצה, בהתאם להסכם זה.
--- סוף עמוד 212 ---
ישראל תמשיך להפעיל כוחות ואחריות שלא יועברו כאמור. (סעיף 1(1); וכן –
לישראל יש, באמצעות הממשל הצבאי שלה, סמכות על אזורים שאינם תחת הסמכות הטריטוריאלית של המועצה, על כוחות ואחריות שלא הועברו למועצה ועל ישראלים (סעיף XVII (4)(א)).
אף כאן בהסכם הביניים, כמו בהצהרת העקרונות משנת 1993, נכללה הוראה כללית בדבר המשך קיומו של המעמד של הגדה ורצועת עזה בתקופת השלטון העצמי. לאור ההוראות דלעיל, נראה שהסמכויות השיוריות אכן נותרו בידי ישראל. קיימת סברה, שלפיה המשך קיומן של הסמכויות והאחריות השיורית בידי ישראל נובע גם מדיני הכיבוש הכללים של המשפט הבינלאומי".
כדי לא להאריך יתר על המידה, לא הבאתי את האסמכתאות הרבות המובאות במאמר שם, בהערות 25-32. החפץ לעיין, ימצאם במקומם.
מסקנת האמור למעלה היא כי בהתאם להסכם הביניים מקומן של תובענות אזרחיות בעלות השפעה ביטחונית הוא בבתי המשפט הישראליים דווקא.