--- סוף עמוד 322 ---
לאותם תובעים, וייתכן כי הייתי מסיק מהם שלגבי תובעים שאין לגביהם תיעוד כזה, ניתן לקבל אולי משהו מטענות הנתבעת על השמדת הארכיונים.
586. משלא הוצגה תמונה, ולו חלקית, וכמעט לא הוצגו כל מסמכים, חוץ ממסמכים בודדים, ומשלא הובא אפילו עד אחד שהוא עורך דין שייצג מי מן התובעים בהליכים האמורים, אינני רשאי, כשופט, לקבוע ממצא לטובת הנתבעת, בהעדר כל ראיה מטעמה, כאשר מול מחדל זה, ניצבות ראיות פוזיטיביות בדמות עדויות של עשרות תובעים.
587. בהקשר זה, ראיתי לנכון לציין כי לפני כשלוש שנים, העלתה הרש"פ טענת הגנה ביחס לתובע בתיק אחר – שתבע בגין כליאת שווא ועינויים – כי היו הליכי מעצר תקינים, ולצורך כך אף הובא להעיד, מטעם הנתבעת, עורך הדין של אותו תובע (עו"ד עמור אל ג'מאל), שהציג בפניי תיק מסודר של הארכות המעצר, והחלטות בתי המשפט, כולל: בקשות לשחרור, שהוגשו על ידי הסנגור (פרשת טינה; במיוחד פיסקאות 112-127; תיאור עדותו ותצמית דבריו מיום 20.2.14, כולל ציטוטים, מובאת בפיסקאות 93 עד 97 לפסק הדין). כמו כן, התייחסתי באותו תיק לכך שהתובע לא הביא עדים התומכים בטענתו (פרשת טינה, פיסקאות 160-167). ואכן, בעקבות ראיות אלה, קבלתי את עמדת הנתבעת, ודחיתי את התביעה של אותו תובע נגדה, תוך חיובו בהוצאות בסך 20,000 ש"ח (ראה פרשת טינה, פיסקה 176).
588. הנתבעת, המיוצגת בתיק זה על ידי אותו משרד עורך דין, טרחה והביאה באותו תיק (טינה) את העד החשוב, שהוא עורך הדין שטיפל מטעם התובע דשם, בהליכי הארכת המעצר.
משלא עשתה כן הנתבעת בתיק שבפניי, הדבר אומר דרשני, אם לא יותר מזה.
589. המסקנה ההגיונית היחידה ממחדל זה, היא כי אין עדים כאלה בנמצא, מפני שלא היו הליכי מעצר, שבהם התובעים יוצגו על ידי עורכי דין (להבדיל מהתובע טינה הנ"ל, שיוצג על ידי עורך דין).
--- סוף עמוד 323 ---
משלא הביאה הרש"פ לעדות את עורכי הדין שייצגו את התובעים, לטענתה, עולה ההנחה כי אין בנמצא עורכי דין כאלו, דבר המחזק את אמינות התובעים ופוגע, קשות, באמינות הנתבעת.
590. גם פקודות המעצר וכתב האישום הוצגו בפניי בפרשת טינה הנ"ל; כאשר, לעומת זאת, בתיקים שבפניי (פרט למקרים בודדים), אין תיעוד ביחס לפקודות המעצר ולכתבי האישום.
591. בהקשר זה של אי הבאת ראיות, הנתבעת מבקשת לזקוף לחובתם של התובעים את העדר העדים מטעמם.
לעומת זאת, התובעים טוענים, ועל פני הדברים, בצדק, כי, לפעמים, משמעות ההעדה של אותם אנשים היא סימונם כ"אויביי הרשות הפלסטינית", על כל המשתמע מכך, לרבות: סיכון חייהם שלהם וחיי קרוביהם.