ש. אז מה כתוב באישור של הצלב האדום לא נכון, כי לא סיפרת להם?
--- סוף עמוד 338 ---
ת. בגלל מה שראינו, אסור לנו להגיד שהדבר הזה נכון. משהו מכניס אותך לתא ואומר לך תגיד כך וכך ואם לא אני לא אוציא אותך מהתא ויכו אותנו.
ש. באו אנשי הצלב האדום אליך?
ת. כן באו.
ש. ואמרת להם שעינו אותך?
ת. אסור לנו להגיד את זה.
...
ש. אני חוזר על השאלה: האם אתה אמרת לצלב האדום שעינו אותך, כן או לא.
ת. לא אמרתי להם שעינו אותי".
632. ראוי להזכיר כי תובע מס' 1 בת.א. 2129/08, [פורסם בנבו] הוא איאד בני עודה (שעניינו נדון בפרק ל להלן), נשאל בשורה 25 של עמ' 1645 לפרוטוקול הדיון מיום 5.2.15: "האם סיפרת לנציגי הצלב האדום מה שאתה טוען שעבר עליך?". על כך השיב בשורות 1-2 לעמ' 1646: "כן. סיפרנו [לאנשי הצלב האדום על העינויים שעבר]. ביקשנו עזרה שאנחנו נמצאים מתחת לאדמה ואין לנו שירותים ואוכל. ביקשנו עזרה כי הם היחידים שאפשר לדבר איתם".
633. על כל פנים, המסמך של הצלב האדום, בעניינו של התובע הספציפי הזה, איננו שונה מכל מסמך מטעמו של הצלב האדום לגבי כל תובע אחר, וגם שם לא הוזכרו העינויים שעבר או תנאי מעצרו.
634. מעדויות התובעים הבודדים שהתייחסו לעינויים, ככל שהדבר קשור לשיחותיהם עם אנשי הצלב האדום, לא ניתן ללמוד על דגם כללי או על שיטה אחידה ביחס לדיווח
--- סוף עמוד 339 ---
על העינויים הנטענים לאנשי הצלב האדום. אך, ניתן ללמוד כי היה חשש בליבם של התובעים מתוצאות דיווח על יחס בלתי הולם מצידה של הרש"פ, דבר שגרם לכך שלא יספרו לאנשי הצלב האדום אודות העינויים שעברו.
635. בכל מקרה, עדות מכלי ראשון, לגבי מדיניות הצלב האדום ביחס לתיעוד העינויים או טענות על עינויים, נשמעה בפניי בעדותו של מר ראדי כנעאן, תובע מס' 4 בת.א. 2129/08 (שעניינו נדון בפרק לב להלן) (עמ' 1659 לפרוטוקול מיום 5.2.15), וכך אמר:
"ש. הצלב האדום ביקר אותך בזמן המעצר?
ת. הצלב האדום חיפש אותי שבועיים והשב"כ [הפלסטיני] החביא אותי משירותים לשירותים שהצלב האדום לא יראה אותי כי הייתי במצב קשה.
...
כשנפגשת במשרדים של הצלב האדום לא ביקשת שיוסיפו את מה שאתה אומר עכשיו שלא ביקרו אותך?
ת. ביקשתי ולא נותנים תעודה כזו, זה סוד אצלם. אני לא יודע למה, ביקשתי ולא נתנו לי. אמרו שהעבודה שלהם לקחת ולא נותנים.
ש. אקריא מהמסמך של הצלב האדום שכותב שהתקיימו ביקורים לגביך ושהצלב האדום ביקר אותך בבית הכלא. זה נכון?