651. מעבר לכך, טוען ב"כ התובעים, כי חוות הדעת של ד"ר יהלום ניתנה רק ביחס לתובעים בתיק ת.א 5074/03, ואילו לגבי יתר התובעים לא ניתנה חוות דעת על ידי המומחית מטעם הנתבעת. בהעדר חוות דעת לגבי יתר התובעים (על אף שלנתבעת הייתה האופציה לבקש את בדיקתם של יתר התובעים על ידי המומחית מטעמם), מן הדין הוא לקבל את חוות הדעת שניתנו על ידי המומחים מטעם התובעים, שכן כנגדם אין חוות דעת אחרת.
652. עיקר טענותיה של הנתבעת הופנו ביחס לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, הפסיכולוג מנשה כהן, והוא היה כי זה מעולם לא בדק נפגעי עינויים, אלא שאת המחקר הראשוני שלו הוא עשה בהסתמך על התובעים הללו שבאו בפניו, ועל כן, משמעות חוות דעת זו הינה כי חלקה הגדול של חוות דעת זו מהווה הערכה ולא ממצא מדעי (נקודה זו הוסכמה עם ב"כ התובעים בעצמו בפרוטוקול מיום 29.1.15, עמ' 1609), ולא ניתן לשאוב ממנה מסקנות של ממש.
653. לתמיכה בטענותיה, כי המומחה מטעם התובעים, מר כהן הנ"ל, איננו מקצועי דיו, וכי קביעותיו הן חסרות משמעות, הציגה הנתבעת מספר דוגמאות:
א. מר כהן בדק את התובעים לראשונה בשנים 2008-2009, והוא העיד בבית המשפט כי מצבם של התובעים כולם הפך גרוע יותר. מעבר לכך שקביעה כללית כזו איננה מקצועית, הרי שהדבר נוגד את חוות הדעת האחרת מטעם
--- סוף עמוד 345 ---
התובעים – חוות הדעת של ד"ר ברודסקי, אשר קבע כי לגבי חלק מן הנבדקים חל שיפור, ואף את חוות הדעת של המומחית מטעם הנתבעת ד"ר יהלום שקבעה בחוות דעת לגבי תובעים תיק ת.א. 5074/03 כי חל שיפור ניכר במצבם של התובעים.
ב. מר כהן אישר בעדותו, במסגרת החקירה הנגדית, כי הוא אינו שולל את טענת ב"כ הנתבעת, לפיה התוצאות הנמוכות של התובעים במבחנים נבעו מרמת השכלה ואינטליגנציה, ולא בהכרח מפגיעה נפשית.
ג. מעבר לכך, אישר מר כהן כי מערכת המבחנים המקובלת לא עברה התאמה לאוכלוסייה דוברת ערבית.
ד. מר כהן העיד כי הוא שקל את האפשרות כי בקרב התובעים קיימים מתחזים, אך למיטב שיפוטו לא היה אפילו מתחזה אחד; ואילו לפי חוות הדעת של ד"ר יהלום, נראה שהיו כמה וכמה מתחזים. בעניין אחרון זה "העיד" ב"כ הנתבעת כי מניסיונו בתיקי נזיקין יש אחוז בלתי נמנע של מתחזים, וקשה להעלות על הדעת כי מתוך 60 התובעים אין אפילו מתחזה אחד.
ה. מר כהן קבע כי לא ניתן לעשות אבחנה בין בעיות שהן תולדה של טראומת העינויים לבין בעיות שהן תולדה של אירועים אחרים (המומחה השני ד"ר ברודסקי הודה בעדותו כי הוא לא נדרש להפרדה כגון זו).