--- סוף עמוד 347 ---
659. ייתכן כי אף שלא מדובר בהוכחות מלאות, כפי שיידרש בשלב הבא של גובה הנזק, שימוש זה בחוות הדעת של המומחים, יהיה אפשרי בשלב הנוכחי של ההליך, במיוחד כאשר לגבי רוב התובעים לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת, וכי ביחס לאותם תובעים בתיק 5074/03, אשר ביחס אליהם הוגשה חוות דעת נגדית מטעם ד"ר יהלום, הרי שזו לא חלקה על כך שהפגיעות הנפשיות והפיזיות שנגרמו לתובעים עקב המעצר והעינויים שסבלו, אלא רק חלקה על גובה אחוזי הנכות (מלבד לגבי ארבעה תובעים בלבד).
660. מכל מקום, כפי שכבר אמרתי לא אחת, האמור כאן – בהחלטה בדבר האחריות – הינה אמירה עקרונית בלבד, והיא כפופה לראיות הפרטניות אשר יוגשו מטעם כל תובע ותובע ביחס לנזקיו האישיים.
661. כאשר ייערך דיון מפורט לגבי כל אחד מהתובעים, הרי שחלק מן הדיון יתייחס לשאלה האם יש בחוות הדעת הפסיכיאטריות מטעם הצדדים כדי להוות אינדיקציה לקביעות שיפוטיות בדבר עינויים שעונה במסגרת מעצרו אצל הנתבעת. שימוש בחוות הדעת בשלב הנוכחי של ההליך יוגבל למקומות בהן עדותו של המומחה, כי התובע סובל מפוסט טראומה, יהיה בה לכשעצמה כדי להוות סיוע לדבריו של התובע (מובן שכאשר יבואו בחשבון נסיבות נוספות כגון אפשרות לגרימת אותה פוסט טראומה על ידי גורם אחר מאשר מעצרה של הרש"פ, הרי שעדות זו של המומחים, לא תהיה משמעותית).
662. לאחר שתיקבע אחריותה העקרונית של הנתבעת, ובמסגרת החלק השני של ההחלטה, יהיה צורך לדון בשאלות אלה: מה היה מצבו הבריאותי והנפשי לפני המעצר; האם פרט לעינויים עבר התובע אירועים אחרים, דומים או קרובים לכך והם אלה שהביאו למצבו הנפשי הנוכחי; האם חל שיפור או הרעה בין מצבו הנפשי והבריאותי של התובע לאחר שיצא (או ברח) מבית הכלא הפלסטיני, ועד היום. משקלן המדויק של חוות הדעת שבמחלוקת יבוטא אז, באופן הבהיר ביותר.
יד.7 האם עדויות התובעים הינן בגדר "עדות יחידה במשפט אזרחי", והאם חוות הדעת הרפואיות מהוות "סיוע" בהתאם לדרישת סעיף 54 לפקודת הראיות?
--- סוף עמוד 348 ---
663. הנתבעת העלתה טענה נוספת, לפיה, בהתבסס על סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, אין לפסוק על פי עדות יחידה של התובע. לפי טענה זו, על כל אחד מהתובעים – כדי לקבוע את אחריותה של הרש"פ – היה לצרף "סיוע", שהוא ראייה ממקור נפרד ועצמאי המצביעה גם היא, בנוסף על העדות העיקרית של התובע, על חבותו של בעל הדין היריב, קרי: הרש"פ.