שמו של התובע בפרק זה, מר אבו סנינה, אינו מוזכר באף אחת משלוש הרשימות המצויות בנספחים הנ"ל.
יז.8 מסמכים רפואיים
746. בחוות דעת פסיכודיאגנוסטית, מיום 6.5.09, שניתנה על ידי הפסיכולוג הקליני מנשה כהן (ת/384), קבע הפסיכולוג הקליני כדלקמן:
"...הנ"ל היה במעצר הרשות, הוכה ועבר עינויים וסבל מהם...
--- סוף עמוד 14 ---
סובל מחרדה עליה מנסה לשלוט על ידי מנגנונים כפייתיים ומהפרעה פוסט טראומטית בכל הקטגוריות של האבחנה...".
747. בחוות דעת פסיכיאטרית, מיום 18.8.09, שניתנה על ידי ד"ר אורי ברודסקי (ת/700) קבע המומחה כדלקמן:
"...התרשמתי מאדם אשר היה נורמטיבי, ללא בעיות נפשיות או בריאותיות, שנחשף לאירוע טראומטי ביותר, ובעקבות כך פיתח תסמונת בתר חבלתית (PTSD) בינונית".
יז.9 טענות הנתבעת
748. בדיון, ביום 25.1.11, התובע העיד כי קיבל תעודה זהות זמנית ישראלית, ורק בשנת 2008 קיבל תעודת זהות ישראלית קבועה, ואילו בתצהיר התשובות לשאלון הנתבעת, מיום 5.8.2008, כתב התובע כי קיבל תעודת זהות ישראלית, אך לא נכתב מתי קיבל תעודה זו.
749. משמעות הדברים, לטענת ב"כ הנתבעת היא, כי התובע בפרקנזה היה תושב של הנתבעת, נכון לתקופת מעצרו (כפי שהעיד, בדיון מיום 25.1.11). היות והנתבעת רשאית לעצור מי מבין תושביה, הרי שמעצרו של התובע היה כדין.
750. על אף שבמסגרת כתב התביעה ציין התובע את המעצר השני ולא הזכיר את המעצר הראשון, הנתבעת מודה כי עצרה את התובע, פעם ראשונה, בחברון, ביום 1.4.00, ופעם שניה, ביום 26.11.00. התובע הודה בחקירתו כי האישום של הנתבעת כלפיו היה כי הוא משתף פעולה עם מדינת ישראל.
751. אשר לעינויים – הנתבעת מכחישה כי עינתה את התובע, במהלך המעצר. כהוכחה לדבריה, היא מצביעה על דבריו של התובע, כי דוגמא לעינויים שעבר היא ששוטר יעבור ויפנה אליו בצורת דיבור שאינה נאותה.
--- סוף עמוד 15 ---
752. בנוסף, התובע לא ציין שהיה כלוא בבית הכלא בדהריה, בתצהירים מטעמו. רק בתצהיר התשובות לשאלון, משנת 2008, ציין התובע כי היה כלוא גם בבית הכלא בדהרייה.
לטענת הנתבעת, הדבר פוגע באמינותו של התובע, שכן היה מצופה ממנו כי יעלה עניין זה כבר בתצהיר הראשון, מטעמו.
יז.10 דיון והכרעה
753. נראה, כי אין מחלוקת אמתית בין הצדדים ביחס למעצרו של התובע, שכן בעמ' 103, סעיף 246 לסיכומיה, מודה הנתבעת כי היא עצרה את התובע, פעמיים: פעם ראשונה בחברון, ביום 1.4.2000, למשך 5 ימים; ופעם שניה, ביום 26.11.2000, לתקופה של כשנה וחצי, עד כניסת צה"ל לאזור יהודה ושומרון, באפריל 2002.