השאלה שבמחלוקת, היא שאלת חוקיות המעצרים.
יז.1.10 אזרחות התובע
754. תנאי ראשון לחוקיות המעצרים הוא כי בעת ביצועם היה התובע תושב יהודה ושומרון, בתחומי השליטה שלהרשות הפלסטינית.
על כן, בחינת אזרחותו של התובע בפרק זה היא רלבנטית לשני המעצרים.
בעמ' 1 לתצהירו של התובע בפרק זה, מיום 5.8.08, נכתבו הדברים הבאים:
"שמי ב.ש., כשגרתי בתחומי הרשות הפלסטינית מס' ת.ז... "
ומספר שורות לאחר מכן:
"קיבלתי תעודת זהות ישראלית, אני לא רוצה למסור את המספר לרשות הפלסטינית, אין לי כיום דרכון ולא ביקשתי דרכון".
--- סוף עמוד 16 ---
755. מתצהירו זה של התובע נראה, כי כאשר התגורר בתחומי הרש"פ, הוא החזיק בידו תעודת זהות מטעם הרש"פ.
אולם לא ניתן להבין בוודאות, האם מעצריו התקיימו טרם קיבל תעודת זהות ישראלית או לאחר שקיבל תעודה זו.
756. העד מטעם הנתבעת, מורד מוחמד אבו רומיה, נשאל בעמ' 1776 לעדותו, מיום 10.9.15, האם התובע ב.ש. החזיק בתעודת זהות ישראלית, כאשר נעצר, והוא ענה, כי איננו זוכר פרט זה.
757. בסופו של יום, לא הוברר לגמרי האם התובע היה בעל תעודת זהות ישראלית כאשר נעצר, ולא אוכל לקבוע כי היה באזרחותו כדי להוות מניעה למעצרו.
על כן, הפרמטרים הנוספים אשר יכריעו את גורלה של התביעה דנן, הם מיקום המעצר ועילתו.
פרמטרים אלו ייבחנו לגבי כל מעצר ומעצר בנפרד.
יז.2.10 המעצר הראשון
יז.1.2.10 מיקום המעצר
758. בתצהיר מטעם הנתבעת, עליו חתם מר פואז אבוזר, ביום 30.11.10, כתב הנ"ל בתשובה לשאלה מס' 3, כי בפעם הראשונה נעצר התובע בעיר חברון, ביום 1.4.00 (ושוחרר ביום 5.4.00).
759. ביום 15.1.1997, נעשה הסדר בין ישראל לבין הרש"פ לגבי העיר חברון ("פרוטוקול בדבר ההערכות מחדש בחברון"). על פי אותו הסכם, אזור H1 יעבור לסמכותה הביטחונית של המשטרה הפלסטינית, וכי אזור H2 יישאר בשליטת ישראל, אשר תישא באחריות לביטחונם הכולל של ישראלים.
--- סוף עמוד 17 ---
כלומר: "פרוטוקול חברון" הישווה את מעמדו של אזור H1 למעמדו של אזור A, בו המועצה הפלסטינית היא בעלת האחריות המלאה לביטחון פנים ולסדר הציבורי, והיא גם זו שנושאת באחריות המלאה לעניינים האזרחיים; ואילו אזור H2 שווה למעמדו של אזור C, על פי הסכם הביניים, שעליו לא חלה סמכות השיפוט הפלילית של הרש"פ.
760. בראיות שבפניי, לא הוזכר באיזה מקום מדויק נעצר התובע: האם בשטח שבשליטת ישראל המשווה לשטח C; או שמא בשטח שבשליטת הרש"פ' המשווה לשטח A?