הסבירות היא (ולטובת הנתבעת אניח) כי הוא נעצר בשטח שבשליטת הרש"פ, כלומר: באזור H1, השווה במעמדו לשטח A.
יז.2.2.10 עילת המעצר
761. מדו"ח החקירה של התובע בפרק זה, כפי שנכתב על ידי אנשי הרש"פ, ניתן להבין מה הייתה עילת המעצר, אשר יוחסה לו על ידי הנתבעת. דו"ח החקירה, מיום שלישי בשבוע, בתאריך 3.4.00, מתאר כי ביום זה הופיע התובע מרצונו החופשי והצהיר בפניהם אודות קשריו ופעולותיו עם המודיעין הישראלי.
ראוי לציין, כי מועד זה, כבר סותר את עדותו של התובע עצמו, מפני שהוא העיד שעצרו אותו ביום 1.4.00 ועד 5.4.00, ומכן, שמועד החקירה הראשון היה בתוך תקופת מעצר ראשונה שלו.
762. גם מדו"ח החקירה של הרש"פ, מיום 23.4.01, עולה כי האשמה שיוחסה לתובע היא קשרים עם המודיעין הישראלי, וכן שיתוף פעולה עם המודיעין הישראלי.
763. מפרוטוקול החקירה של התובע, בפני החוקר אבו אלחמיד, מיום 23.4.01 (דו"ח שנערך לאחר מועד המעצר הראשון) עולה, כי התובע הואשם ב"קשרים עם המודיעין הישראלי ובבגידה בעמו ובמולדתו".
--- סוף עמוד 18 ---
גם על פי פרוטוקול החקירה האמור, לא נראה כי הוצגה לתובע בפרק זה האשמה או חשד לביצוע עבירה אחרת.
764. דבריו של התובע ביחס למעצרו הראשון, תואמים את האמור בפרוטוקול החקירה הנ"ל.
זו הייתה עדותו של התובע, בעמ' 6 לפרוטוקול, מיום 25.1.11, בת.א. 6120/04:
"ש. באפריל 2000 כשעצרו אותך במה חקרו אותך?
ת. אני לא יודע חודשים. אם אתה אומר לי שאפריל זה חודש רביעי אני חושב שכן. חקרו אותי על זה שאני עובד מדינה לטובת ישראל.
ש. איזו מדינה?
ת. שאני סייען לישראל".
765. הן התובע והן הנתבעת הסכימו כי עוונו של התובע היה כי הוא "סייען", דהיינו: מוסר אינפורמציה על פי בקשת המודיעין הישראלי, או אף כל גוף ישראלי אחר, שמטרתו העיקרית היא הגנה על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה.
766. השאלה הבאה היא זו: האם עבירה של סיוע או מסירת מידע למודיעין הישראלי מהוה עבירה ביטחונית, שהיא בסמכות שיפוט ישראלית ייחודית, כאשר היא מתבצעת בשטח A?
767. על פי חקיקת הביטחון, סעיף 10(ו) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651),תש"ע -2009, סמכות השיפוט בשטח A לגבי עבירות שנועדו "לפגוע בביטחון האזור", הינה ישראלית. זאת, מפני שישראל שומרת בידיה בעקיפין את הסמכויות הביטחוניות גם בתוך שטח A, כאשר מעשיהם של מי שפעל להפסקת או לצמצום פעילותם של גורמי טרור נכנסים באותה הגדרה, על אף שאין כוונתם לפגוע בביטחון האזור (אלא להועיל לו).