ת. בן אדם פלסטינאי תחת הרשות הפלסטינאית, עדיף לתת אינפורמציה למדינה שלו.
ש. ואם הוא נותן את האינפורמציה לא למדינה שלו אלא למדינת ישראל, מה תעשו?
ת. אם נהפוך את זה, מישהו ישראלי נותן אינפורמציה לפלסטינאים, מה אתה עושה איתו?
ש. אני מייד אעצור אותו. תשובה שלי, אני מיד נעצור אותו. אני כדובר ממשלת ישראל, כדובר ממשלת ישראל.
ת. תושב פלסטינאי נותן שירות מחוץ לתחום של הרשות,
ש. אני מסביר לו, אני הייתי עורך דין של פלסטינים, של פלסטינים, של פלסטינים שקיבלו תעודת זהות ישראלית והועמדו לדין על מסירת מידע למודיעין הפלסטיני, אני הייתי עורך דין של אנשים כאלה. אני שואל אותך בכיוון ההפוך, אני שואל בכיוון ההפוך, פלסטיני, אני שואל אותך פלסטיני שגויס כסוכן למודיעין הישראלי, תזמין אותו לחקירה או לא תזמין אותו לחקירה.
ת. זה לא אני שמחליט זה גופים מעל כולם שמחליטים את זה.
ש: ...שקיבלתם עליו עדות בכתב שהוא פלסטיני לא ילד ולא אישה ולא חולה ולא מסכן, כולם מבוגרים, כולם חכמים, כולם חזקים, הוא עכשיו אתם יודעים שהוא סוכן של המודיעין הישראלי. לפי הניסיון שלך, תזמין אותו לחקירה או לא תזמין אותו לחקירה?
--- סוף עמוד 32 ---
ת. זה לא אני שמחליט יש אחרים שמחליטים. אני לפעם ה-15 אומר לך שזה לא אני, התשובה לא אצלי.
ש. לפי הניסיון שלך, הזמינו אנשים כאלה לחקירה?
ת. אני לא יודע".
787. ציטטתי בפיסקה הקודמת קטע נרחב מחקירתו של העד מטעם הנתבעת, מר אבו רומייה (והשווה גם לציטוטים של חלקים מעמודים אלה ומעמודים סמוכים, בפיסקה 365 לעיל), משום שאני סבור כי קטע זה, הכולל ניסיונות רבים של ב"כ התובעים, לקבל תשובה ברורה לשאלה, האם בסמכותה של הרשות לעצור משתפי פעולה עם ישראל, וניסיונות רבים עוד יותר של העד להתחמק ממתן תשובה זו, מדגים יפה את הדברים שכתבתי בפרק ט.6 הנ"ל, במסגרת הדיון בחלק המשפטי, למעלה.
788. היות והרשות איננה מוסמכת לבצע מעצרים אלו, לא רצה הנציג מטעמה להודות בכך שמעצרים אלו אכן מתבצעים, על אף שברור לכל, כולל לנתבעת עצמה, המודה בכך בסיכומיה. נראה, כי העד בקיא בהשלכות המשפטיות הנובעות מהסכם הביניים על זכויותיה של הרשות, ומטעם זה, סביר מאוד להניח, כי אותו עד לא היה מוכן להצהיר לפרוטוקול שעילת מעצרו של התובע הייתה שיתוף פעולה עם ישראל, אף שהדבר ברור ועולה מכל הנתונים, כפי שנכתב לעיל, כפי שיוזכר גם להלן.
789. מתצהירו של איש הנתבעת, מוחמד קימרי, מיום 12.18.15, אשר עבד במודיעין הכללי בשנים 1995-2004, עולה כי מעצרו השני של התובע בפרק זה, מר ב.ש., נעשה גם הוא בגין חשדות של שיתוף פעולה עם ישראל.