--- סוף עמוד 112 ---
3528. התובע העיד כי הוא לא ראה פקודת, מאסר בשתי הפעמים, בהן היה עצור, כאמור בשתי הפיסקאות הקודמות.
3529. התובע סיפר בעדותו הנ"ל, כי הוא היה חבר בקבוצה בשטחים, שהייתה בראשות "אבו ג'יהאד", הגם שהוא לא מכיר באופן אישי את אבו ג'יהאד. ראש הקבוצה היה אדם בשם "ת.ע.", מהעיר עיר.... מדובר היה במספר קבוצות מחולקות, כאשר בכל קבוצה היו חברים 5-7 אנשים.
קראו לקבוצות הללו על שמו של "אבו ג'יהאד" שנרצח. הם לא הכירו אותו אישית, רק שמעו עליו. תפקידו האישי של התובע כחבר בקבוצה, היה לתלות דגלים של הרש"פ, ולרשום על קירות. בשלטים שתלה היו, למשל, מעלים קריאה לשביתות ליום אבל.
3530. התובע נעצר, סך הכל פעמיים. באותן פעמיים הוא לא נלקח לבית החולים. הוא לא היה מיוצג על ידי עורך דין, לא הביאו אותו בפני שופט. מקומות מעצרו היו יריחו ועיר....
התובע הסביר בעדותו, כי בתצהיר הראשון הוא כתב רק על מעצר אחד, למרות שהוא היה עצור פעמיים. בפעם הראשונה, הוא נחשף לעינויים; בפעם השנייה – לא עונה. לכן, טענותיו הן לגבי הפעם הראשונה שנעצר.
3531. התובע סיפר בעדותו כי עד היום הוא לא בטוח אם המעצר השני היה בשנת 1998, או בשנת 1999.
לד"ר ברודסקי, הרופא הפסיכיאטר, הוא אמר שהמעצר היה בשנת 1998. גם לגבי אותם ה-18 ימים לא זכר בדיוק את התאריכים, מפני שהוא סימן על הקירות את הימים, אבל בלי תאריכים. לשאלת ב"כ הנתבעת ענה התובע, כי הוא לא אמר לרופא שהוא נחשף במעצר השני לעינויים, במהלך 18 הימים האלה, והרופא הפסיכיאטר סבר כך, משום שלא הבין את דבריו במדויק.
3532. בישיבה השנייה של עדותו זו של התובע, ביום 18.11.12 (עמ' 435 ואילך לפרוטוקול), סיפר התובע כי לאחר ששוחרר מהמעצר השני, הגיעו אנשים מהרש"פ לרצוח אותו.
--- סוף עמוד 113 ---
הוא נשאל על כך, שבתצהיר כתב שבאו לחטוף אותו, ולא לרצוח אותו, וענה: כאשר הם חוטפים אדם, בדרך כלל, גם הורגים אותו, כך שמבחינתו, חטיפה ורצח זה אותו דבר.
3533. התובע סיפר בעדותו כי הוא נעצר גם בישראל, על שהייה בלתי חוקית. הוא לא זוכר את תאריך המעצר, וייתכן שזה קרה, בשנת 2001.
3534. התובע העיד, כי מעצרו בשנת 1996 התרחש, כאשר עצרו אותו בדרכו חזרה מירדן, על גשר מעבר הגבול. הוא פגש אדם בשם "אבולעז", שהיה עובד ברש"פ, בדרגה של "עקיד", שזו דרגה מקבילה לקולונל. אותו אדם אמר לו שהוא אחראי על המקום, שנקרא "המעקב של מוטבעה" ביריחו, שם מבוצעות החקירות. הוא התבקש לחתום על מסמך, שבו הוא מתחייב להגיע לחקירות, כל אימת שידרשו אותו לכך. אותו אדם נתן לו שתי סטירות, ואמר לו לצאת מהמשרד. לקחו אותו למונית, והוא נסע לעיר..., שהייתה אז מקום מגוריו.