3535. התובע העיד, כי לא היה לו עורך דין בתקופת המעצר. אנשי הרש"פ לא הסכימו אפילו להתקשר להורים שלו, לבקש עורך דין.
3536. במהלך חקירותיו של התובע בשנת 1996, כאשר שהה במתחם ה"מוטבעה" ביריחו, שפכו על הרגל שלו פלסטיק חם. הוא הראה לבית משפט צלקת ברגל. מעניו לא היו רעולי פנים, אבל לא יודע את שמותיהם.
הוא לא הלך לרופא בזמן המעצר, אלא הביאו מישהו שייתן לו טיפולים, ואמרו לו שהוא מטפל בעצורים. הביאו אותו כדי לטפל ברגל שלו. הוא סיפר למשפחה שלו, על מה עבר עליו, וגם לאדם בשם "נאדר ראדי", ואדם אחר בשם "אברהים רבאח".
3537. התובע ציין בעדותו כי כיום הוא חי בפחד, מפני ששמע כי רצחו אדם בשם "פייסל אבו פאנוס", אשר היה עצור איתו באותו חדר. הוא נרצח בתחומי מדינת ישראל, והתובע שמע שמי שלקח אחריות על הרצח, היו אנשי התנזים בחברון.
--- סוף עמוד 114 ---
3538. לגבי עצמו, העיד התובע, כי מאז שבא לישראל, הרש"פ לא ניסתה ליצור איתו קשר, ולאיים עליו באופן ישיר, אבל ניסו להתקשר למשפחה שלו. לא ניסו לאיים עליו באופן ישיר.
3539. התובע סיפר בעדותו בבית המשפט, כי מעולם לא הייתה לו ת"ז ישראלית, אבל יש לו כיום אישור שהייה. הוא פנה למשטרת ישראל, לספר מה שעבר עליו; אך, הם סרבו לקבל את התלונה שלו.
נד.4 תצהיר התשובה מטעם הנתבעת
3540. תצהיר התשובות לשאלון מטעם הנתבעת, ניתן על ידי פואז אבוזר (ת/309). המצהיר מודה כי התובע היה עצור על ידי הנתבעת; אך, אין בידיו תשובה לשאלה, כמה פעמים היה כלוא. המצהיר הוסיף כי התובע נעצר על ידי המודיעין הכללי, בעיר עיר..., ב-1999, למשך שבועיים.
3541. המצהיר מטעם הנתבעת כותב, כי לא הוגש נגדו כתב אישום, ולא התקיים הליך שיפוטי.
המצהיר כותב, כי היו אסמכתאות חוקיות לכליאת התובע, אך אלו אינן בידיו. בנוסף, אין בידיו רישום אודות העבירה שיוחסה לתובע . בתצהיר הנתבעת נכתב, כי מי שיזם את המעצר היה המודיעין הכללי, וכי התובע נחקר על ידי חוקרים מהמודיעין הכללי.
3542. המצהיר מטעם הנתבעת הכחיש פגיעה כלשהי בתובע הנוכחי, כאשר היה עצור.
נד.5 חוות דעת רפואיות
3543. בחוות דעת הפסיכולוג מנשה כהן, משנת 2004 (ת/305), נאמר על התובע, כדלקמן:
"...מדובר בגבר בן 31 שנעצר ונחקר תוך התעללות ופגיעות פיזיות ונפשיות קשות...סובל מהפרעה פוסט טראומטית...".
--- סוף עמוד 115 ---
בחוות דעתו המעודכנת של הפסיכולוג מנשה כהן, משנת 2009 (ת/306) נכתב: