3616. כזכור, מעשיהם של מי שפעל להפסקת או לצמצום פעילותם של גורמי טרור – אם באמצעות העברת מידע לגורמי הביטחון הישראלים, ואם באמצעות פעולות אקטיביות כאלו ואחרות, בהדרכה של גורמים ישראלים – הם מעשים בעלי השפעה עתידית ביטחונית מובהקת. לכן, הגם שהם לא נועדו, על פי ההגדרה, לפגוע בביטחון האזור (אלא להועיל לו), הם נותרו בסמכות שיפוט ישראלית.
--- סוף עמוד 133 ---
3617. בנוסף, הסמכות לדון בפגיעה בפלסטינים, כאשר היא נעשית על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל, אף היא נתונה לסמכות שיפוט של ישראל (ע"פ 3511/90 מדינת ישראל נ' מחמד ג'מיל עניזאן, פ"ד מו(3) 781 (1992)).
3618. משני טעמים מצטברים אלה, תהיה סמכות השיפוט בגין מעשיהם של משתפי פעולה שמסרו אינפורמציה שעשויה הייתה למנוע פעילות טרור, בידי ישראל, ולא בידי הרש"פ.
3619. משום כך, חייבת הנתבעת כלפי התובע בגין כליאת השווא, שתחילתה ביום 21.9.99 וסופה ביום – 5.10.99, סך הכל 15 יום.
נד.5.4.9 העינויים בחקירת המעצר השנייה
3620. התובע, מיוזמתו, אמר כי במעצרו השני, לא בוצעו בו עינויים כלל.
3621. ב"כ הנתבעת, עימת אותו בהקשר זה, עם הדברים שאמר לרופא הפסיכיאטרי, אשר בדק אותו.
כך, בעמ' 425 לפרוטוקול מיום 15.11.12:
"ש. אתה שקרת לרופא ואמרת לו שאתה ב- 18 יום האלה עונית, וזה לא נכון?
ת. אני לא אמרתי לרופא שנחשפתי במעצר השני לעינויים.
ש. כך כותב הרופא.
ת. בגלל שבאקצנט שלי בעברית לא מבינים אותי כמו שצריך. כוונתי למבטא שלי".
3622. בעמ' 427 לפרוטוקול, אמר התובע, לעניין העינויים:
--- סוף עמוד 134 ---
"ת. העניין של העינויים כן חשוב.
ש. אבל אמרת שלא היו עינויים במעצר השני.
ת. נכון, לא היו עינויים במעצר השני.
ש. אז למה לא כתבת את זה בתצהיר שלך.
ת. לא הייתי מרוכז כמו שצריך.
...
ש. אז לא היה זכור לך שלא עונית?
ת. אני חוזר ואומר שבפעם הראשונה עוניתי ובשנייה לא עוניתי".
3623. התובע חזר ואמר, כי במעצרו השני לא בוצעו בו עינויים. הוא התעקש על גירסה זו, גם כאשר ניסה ב"כ הנתבעת "להתקיל" אותו בשאלות חוזרות ונשנות, ובניסוחים שונים של השאלה (כך בעמ' 425, 427 ו-428 מיום 15.11.12).
בכך, יש כדי להתגבר על הדברים שאמר התובע לרופא הפסיכיאטרי שבדק אותו; סביר להניח כי דבריו של התובע לרופא הפסיכיאטרי היו פליטת פה, שאינה משקפת את המציאות, או את תפיסתו של התובע לגביה.
3624. בסופו של יום, הנתבעת איננה חייבת בעוולת התקיפה, ביחס למעצר זה.