היה עובד עם קצין ישראלי, בשם ג'אזי.
המספר שלו במודיעין הישראלי הוא 116.
נעצר על ידי הכוחות הפלסטיניים/יריחו, לתקופה של 75 ימים בשנת 1996.
נעצר על ידי כוחות צה"ל, כשהיה בתוך קבוצת השהיד 'אבו ג'האד', כדי לא לחשוף אותו, כך שהקצין ג'אזי הכיר לו את הקצין חקירה, בשם 'אמיר', והיה מוסר לו מידע באמצעות רופא בית הסוהר.
היה מסכסך בין האסירים בתוך תאי הכלא, והיה גונב, ועושה מעשי חבלה לבקשת החוקר אמיר.
במהלך מעצרו אצלנו לא נדבק בכל מחלה".
--- סוף עמוד 131 ---
3610. רובו ככולו של אותו המסמך – שהובא במלואו בפסקה הקודמת – עוסק בקשריו של התובע עם המודיעין הישראלי, ובהעברת אינפורמציה לאותו מודיעין, ומיעוטו – בסכסוכים שהיה יוזם התובע בתוך בית הכלא (ככל הנראה בית הכלא הישראלי), גם אלו, לבקשת המודיעין הישראלי.
3611. עילות מעצר אלו, קיבלו חיזוק נוסף, בדבריו של התובע, אודות עיסוקו ומעשיו, עובר למעצרו (עמ' 417-418 לפרוטוקול מיום 15.11.12):
"ש. אתה מכיר את אבו ג'יהאד?
ת. מי זה אבו גיהאד?
ש. שאהיד שהייתה לו קבוצה של אנשים מהגדה.
ת. אבו ג'יהאד שהייתה לו קבוצה בשטחים, אני לא מכיר.
ש. היית חבר בקבוצה?
ת. באיזו קבוצה?
ש. של אבו ג'יהאד?
ת. זאת לא אומרת שאם הייתי חבר בקבוצה שלו אני מכיר אותו?
ש. היית חבר בקבוצה הזו?
ת. כן.
ש. מי היה ראש הקבוצה?
ת. אחד מאזור עיר..., השם שלו ת.ע..
--- סוף עמוד 132 ---
ש. כמה אנשים היו בקבוצה?
ת. זאת לא הייתה קבוצה. היו כמה קבוצות מחולקות לכמה אנשים. בכל קבוצה היו 5-7 אנשים".
3612. התובע אכן היה חבר באותה קבוצה, שהנתבעת כינתה "קבוצת השהיד אבו ג'יהאד", וטענותיה של הרש"פ כלפיו, התבססו גם על חברות זו. עובדה זו מחזקת את ההנחה כי המסמך אשר הציגה הנתבעת (ת/463), אכן מציג את טענותיה כלפי התובע, בשנת 1999.
3613. בהתאם לאמור, ניתן להבין, לגבי עילת מעצרו של התובע בשנת 1999, הייתה קשר עם המודיעין הישראלי משנת 1988, באמצעות אדם בשם "מ.ח.", אף הוא תושב עיר... ("היה קשור עם המודיעין הישראלי משנת 1988, באמצעות המרגל שנמלט מ.א.").
3614. בנוסף, הואשם התובע, כי הוא העביר למודיעין הישראלי שמות פעילי אינתיפאדה, מתוך קבוצה הקרויה על שמו של השהיד אבו ג'יהאד. עיקרו של האישום נגד התובע הוא מסירת מידע לגורמים ישראלים אודות פעילי טרור ומחבלים פוטנציאליים.
3615. על פי חקיקת הביטחון סעיף 10(ו) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), תשע"א-2010, סמכות השיפוט בשטח A לגבי עבירות שנועדו "לפגוע בביטחון האזור", הינה ישראלית; זאת, מפני שישראל שומרת בידיה בעקיפין את הסמכויות הביטחוניות גם בתוך שטח A.