ש. תגיד לי, הייתה לו תעודת זהות כשהגיע אליכם? תעודת זהות ישראלית כשהוא הגיע אליכם, נכון או לא נכון?
ת. אני לא זוכר, אני כרגע לא זוכר.
ש. אתה לא זוכר. תגיד לי איך, איך דבר כזה מרכזי לדבר שהוא ישראלי או לא ישראלי אתה לא זוכר? איך אתה לא זוכר?
ת. אנחנו אז שזימנו אותו אצלינו לחקירה זה בגלל שהיו אמורים להיות סכסוכים משפחתיים וגם היה אמור להיות אחרי או בעקבות זה הפרות סדר ואנחנו זימנו אותו כרגיל והוא בא ברגליים שלו".
3739. עובדת היותו של התובע ישראלי, הייתה ידועה לנתבעת בעת מעצרו. כך עולה מדו"חות החקירה, מיום 6.4.01 (ת/507), ומיום 10.4.01 (ת/509); בשניהם נכתב כי העצור נושא תעודת זהות ישראלית.
--- סוף עמוד 158 ---
3740. בעמ' 1779 לפרוטוקול, נרשמה מפיו של העד מטעם הנתבעת, מר אבו רומייה, הודיה, מכללא, בכך שהתובע החזיק בתעודת זהות ישראלית:
"ש. אני שואל אותך פעם חמישית, האם אתה חושב שזה הגיוני לספר לנו שאדם עם תעודת זהות ישראלית, קיבל חופשה מכם, הלך לבית שלו וחזר לכלא.
...
ת. זה הגיוני בגלל שהוא גם כן היה מתגורר אצלנו, לא היה גר בישראל. הוא היה גר בכפר בעיר שלו שלא בישראל".
3741. סיכומו של דבר הוא, כי על פי הראיות שהוגשו בפניי, התובע הינו אזרח ישראל, לכל דבר ועניין.
3742. על בסיס נתון זה הנתבעת מנועה מלעצור את התובע, על פי סעיף 1 לנספח IV להסכם הביניים: פרוטוקול בנושא עניינים משפטיים, אשר קובע, לגבי סמכויות שיפוט פליליות, את הדברים הבאים (ההדגשות הוספו):
"סעיף I
סמכות שיפוט פלילית
לישראל נתונה סמכות שיפוט פלילית ייחודית על העבירות הבאות:
א. עבירות המבוצעות מחוץ לשטח, למעט העבירות המפורטות בפסקה1(ב) לעיל; וכן
ב. עבירות המבוצעות בשטח על ידי ישראלים...".
--- סוף עמוד 159 ---
3743. הנתבעת עצרה את התובע, בשנת 2001, בעוד שהתובע החזיק בתעודת זהות ישראלית עוד משנת 1993, והיא הייתה מנועה מלעוצרו, בשל כל עילת מעצר, אשר תהיה.
3744. די בכך כדי לקבוע כי מעצרו של התובע נעשה בחוסר סמכות, ולכן, הנתבעת חייבת בנזיקין בגין כליאת השווא של התובע.
3745. על אף מסקנה זו ראיתי לנכון להמשיך בתיאור המיקום, והעילה של מעצרו של התובע משום שלנתבעת לא הייתה סמכות מעצר גם בגין מיקומו של המעצר (ראה: תת פרק נה.3.12 להלן); ובנוסף, לדברי הצדדים בסוגיית מיקום מעצרו של התובע, יש השלכה על קביעת אמינותם.
גם עילת מעצרו של התובע איננה עילת מעצר לגיטימית, ואף היא נוטלת מן הלגיטימיות שלו, באשר הוא התבצע בהעדר סמכות (ראה: תת פרק נה.4.12, להלן).