3770. התובע הנוכחי מציג עינוי מסוג זה, כאשר סביר להניח שהגדרת פעולותיה של הרשות תיבחנה (האם מדובר בעינוי או בנזק כלכלי בלבד, אם בכלל) במסגרת הגדרות העינויים בחלק ההחלטה אשר יעסוק בקביעת גובה הפיצויים, להם זכאי כל אחד מן התובעים.
3771. כך מתוארים המעשים, בעמ' 1176, לפרוטוקול מיום 13.4.14:
"ש. אתה כתבת בתצהיר שלך שכשהיית בכלא דהרייה לא קיבלת אוכל?
ת. כן.
ש. מתי היית בכלא דהרייה?
ת. שבעה חודשים.
ש. ממתי?
ת. אחרי 5 חודשים שחקרו אותי בחברון, שלחו אותי לדהריה למשך 7 חודשים
--- סוף עמוד 168 ---
...
ש. מה שאומר שכל שבעת החודשים האלה קנית מזון ולא קיבלת שום אוכל?
ת. נכון, הייתי משלם לקיוסק כסף והוא היה מביא לנו את האוכל, או השוטר, וזה לא אני אלא אני ועוד כמה עצורים.
ש. מה שמות העצורים?
ת. לא יודע, מה שאני יודע, שרוב העצורים גם קנו אוכל.
ש. המשפחה שלך באה לבקר אותך?
ת. כן.
ש. הביאו לך אוכל?
ת. הביאו לנו אוכל, ושמים את זה בהנהלה, לא כל פעם היו מכניסים לנו את האוכל.
ש. כמה פעמים המשפחה הייתה באה לבקר?
ת. כל שבוע, גם תרופות היו מביאים לנו, והיינו קונים הכל על חשבוננו. מה שהיו מביאים לנו היה בהנהלה".
3772. מעבר לאי האספקה של מזון, תיאר התובע גם עינויים "קונבנציונליים", אשר בוצעו בו על ידי הרש"פ.
3773. כך נכתב בעמ' 2 לתצהיר התובע, מיום 17.11.04:
--- סוף עמוד 169 ---
"כל חמשת החודשים במוקטעה בחברון, היו תקופה של עינויים קשים, כל התקופה הזאת אני סבלתי קשות והייתי מאוד חולה וחלש ואולי 15 פעם היו צריכים לקחת אותי לרופא בגלל הנזקים שהם גרמו לי. פעם אחת לקחו לבית חולים בחברון. כל חמשת החודשים ספגתי מכות ומהלומות בלי סוף. כל התקופה היו מאיימים עלי לרצוח אותי, יותר מעשר פעמים שמו לי אקדח ליד ראשי ואיימו לרצוח אותי. היו כובלים אותי בתנוחות מכאיבות. היו תולים אותי. כל הזמן חשבתי שאני עומד להירצח או למות. שתי לסתות שלי התנפחו עקב מהלומות. הכניסו אותי לתוך תא קטן ומנעו ממני גישה לשירותים, התא היה מסריח משתן. ניקוי תא הצינוק היה רק לקראת ביקורי הצלב האדום".
3774. וכך נכתב בעמ' 4 לתצהיר התובע, מיום 17.11.04:
"... בחברון החזיקו אותי חודש ימים בתוך תא שירותים, הידיים היו כבולות מאחור והראש מכוסה, אנשים היו נכנסים לשירותים ועושים את צרכיהם... בחודש שהייתי בשירותים כמעט ולא ישנתי. בסוף החודש שהייתי בשירותים נכנס במקרה קצין בדרגת "עקיד" (רב סרן) והוא שיחרר אותי מהכבילה בעמידה בשירותים".