--- סוף עמוד 176 ---
התובע נעצר בעיר חברון, בחודש יולי 2000, והיה כלוא בכלא חברון, עד שהועבר לכלא בדהריה. בעת מעצרו, לקחו לו אנשי הרש"פ, את הרכב שעבד איתו.
3793. עילת מעצרו של התובע, על פי מה שכתב בתצהירו הנ"ל, הייתה כי עזר ליהודים לתפוס מחבלים. הביאו אותו בפני אדם שנחזה להיות שופט, ואותו אדם אמר לו, שהם רוצים להרוג אותו, כי הוא "ג'סוס" (משתף פעולה).
3794. בתצהיר מספר התובע, כי יש לו סימנים בגוף, שנותרו מהעינויים. נגרמו לו שני שברים בראש (בפנים), ובגינם הוא נלקח לשבוע לבית חולים בחברון, שם תפרו את פניו, באופן שהפנים והראש נראים היום, רגיל. מלבד האשפוז בבית החולים, הוא לא זוכר שטיפלו בו בזמן המעצר. הרבה פעמים הוא ביקש שייקחו אותו לבית החולים, אך המענים שלו, לא הסכימו לקחת אותו לבית חולים.
3795. כתב בתצהירו כי האנשים שעינו אותו היו שייכים לארגון בתוך הרש"פ, המכונה "אמין אל ווקאי". התובע איננו זוכר שמות של אנשים שעינו אותו, והם גם לא אמרו לו את שמותיהם.
3796. התובע היה עצור 19 חודשים, והשתחרר על ידי חיילי צה"ל, כאשר אלו נכנסו לכלא.
נו.3.3 תצהיר התובע מיום 22.02.12
3797. התובע הגיש ביום 22.2.12 תצהיר נוסף (ת/597). בתצהיר זה כותב התובע, כי היה עצור 19 חודשים, ובמהלכם לא נלקח לשופט או לבימ"ש, מלבד פעם אחת בה לקחו אותו לאדם, שנראה כשופט. אותו אדם לא שאל אותו שאלות, רק אמר לו שהם רוצים להרוג אותו, כי הוא ג'סוס (משתף פעולה). מפגש זה התרחש בחדר שבתוך המוקטעה, ולא באולם בית משפט. הוא אינו יודע מי היה אותו אדם, אשר בפניו הובא, מה שמו ומה היה תפקידו.
3798. איש מבין אנשי הנתבעת לא אמרו לתובע לכמה זמן הוא עצור. הוא לא קיבל כתב אישום או צו מעצר. לא היה לו עורך דין. הוא גם לא ביקש עורך דין, מפני שחשש כי בקשתו זו תגרור קבלת מכות מידי מעניו.
--- סוף עמוד 177 ---
3799. בתצהיר זה כותב התובע כי לא פתחו לו תיק רפואי, והוא לא ראה שרופא כתב משהו על מצבו הרפואי, גם לא כאשר היה בבית החולים.
נו.4 עדות התובע בבית המשפט מיום 23.10.2014
3800. עדותו של התובע נשמעה בבית המשפט ביום 23.10.14, עמ' 1379 ואילך לפרוטוקול. במהלך עדותו זו, ראה בית המשפט את פניו של העד, ובהם שקע מעל עין שמאל וכן בליטה על לחי ימין.
3801. לדברי העד בעדותו צלקות אלו קרו עקב המכות שספג מאנשי המשטרה הפלסטינית, בשנים 2004-2005, בכלא בחברון. התובע פתח את פיו, כדי להראות את שיניו החסרות, שנשברו עקב המהלומות שספג מידי הרש"פ. לדבריו, היכו אותו, מפני שאמרו, שהוא משתף פעולה עם ישראל. הוא שהה 70 ימים בחקירה בכלא חברון, ולאחר מכן, לקחו אותו לדהריה. בדהריה ספג התובע עינויים, בתדירות של פעם בשבוע, אז היו קוראים לו, ומרביצים לו.