3981. כזכור (ראה: פרק 9. 2 לגבי תובע תובע מס' 13 בתיק 5074/03; שם קבעתי כי מבחינה משפטית, גם תושב ארעי בישראל נחשב כישראלי, לעניין הפרשנות של הסכמי הביניים, ולצורך קביעת סמכות השיפוט.
3982. התובע דנן החזיק בתעודת זהות ישראלית, וניתן לקבוע כי למצער, הוא היה רשום במרשם האוכלוסין.
3983. על כן, התובע נחשב כישראלי, לצורך קביעת סמכות השיפוט של הנתבעת. לפיכך, מעצרו של התובע, הינו משולל סמכות חוקית, משום שהוא נעשה בניגוד לסעיף XVII (2) לפרק 3 של הסכם הביניים, שכותרתו "עניינים משפטיים" ובניגוד לפסקה 1(א), ובפיסקה 7.א לסעיף 1 (סמכות שיפוט פלילי) לפרוטוקול הרביעי בנושא עניינים משפטיים של הסכם הביניים.
--- סוף עמוד 216 ---
3984. באופן עקרוני, די היה בכך כדי לקבוע כי הנתבעת חייבת בנזיקין כלפי התובע, מכח עוולת כליאת השווא.
3985. אולם, לא אסתפק בהנחה עובדתית זו בעניין מעמדו של התובע כאזרח או תושב ישראל, כדי לחייב את הנתבעת, וזאת מחמת קביעתי לעיל, כי לא ניתן להסתמך על דבריו של התובע בלבד, לצורך הכרעה בנתונים עובדתיים.
3986. אשר על כן, אבחן להלן גם את שני הנדבכים הנוספים הנדרשים לצורך קביעת חוקיות המעצר, בידי הנתבעת.
נז.4.11 מיקום המעצר
3987. התובע הזכיר את מיקום מעצרו, בעמ' 1356, לפרוטוקול מיום 2.10.14. שם נשאל את השאלות וענה את התשובות הבאות:
"ש. מתי השתחררת מהכלא הפלסטיני?
ת. נכנסתי ב- 28.1.01 והשתחררתי כשלקחו אותנו הצבא הישראלי באפריל 2008.
ש. הם כותבים שהגעת אל המשרד שלהם עם הזמנה, ביום 16.1.01 .
ת. לא נכון. אני הייתי בפנים, הם חטפו אותי. אני לא הייתי בחוץ, אני אביא מת"א מסמך מהצלב האדום.
ש. הם אומרים ששחררו אותך, ביום 20.3.01.
ת. זה לא נכון, אני ביקשתי חופש מהרשות ולא נתנו לי, איך ישחררו אותי?!".
--- סוף עמוד 217 ---
3988. וכן העיד התובע, בעמ' 1360 לפרוטוקול מיום 2.10.14:
"ש. אתה אמרת קודם שחטפו אותך?
ת. כן.
ש. מאיפה חטפו אותך, ותספר מה כלל אירוע החטיפה?
ת. הייתי גר ב..., הלכתי לכפר ... ו..., הלכתי למשפחה שלי, לאמא של אשתי ואז חטפו אותי מצומת ..., כניסה לכפר שלנו ..., שם שמו עלי שמיכה והרכב והרכב שלי שם נשאר ונשרף.
ש. איך הוא נשרף?
ת. שרפו אותו התנזים של הפת"ח או החמאס, אני לא יודע. אני לקחו אותי חלחול לבית מעצר קטן ואני לא יודע מי שרף לי את הרכב".
3989. בכתב התביעה מטעמו, כתב התובע כי הוא נעצר בכביש מס' 60 (העובר בסמוך לחלחול). כביש מס' 60 הינו בשליטה ישראלית. התובע טען, כי אפילו רק מחמת טעם זה, אסור היה לנתבעת לעצרו.