--- סוף עמוד 214 ---
ת. הצבא לקחו אותנו, היינו 40 איש. כל המסמכים שלנו ותעודות שלנו ופיקדון שלנו, נשארו ברשות. אני לא פניתי דרך הצבא הישראלי לרשות כדי שיחזירו לי את התעודה.
ש. כמה זמן אתה בישראל?
ת. קיבלתי את התעודה בשנת 1994.
ש. ומאז אפריל 2002, כשאתה נמצא אחרי הסיפור שאתה מתאר כאן בתביעה, האם פנית למשרד הפנים כדי להראות שהייתה לך תעודת זהות קודמת?
ת. אני קודם כל אסור לי להגיד, אני פניתי למפעיל שלי והוא אמר לי ללכת למשרד הפנים ללכת ולהחליף תעודת זהות. הלכתי בבית מלון באלנבי בת"א".
3972. הגם שהנתבעת טענה כי התובע לא הציג את תעודת הזהות הישראלית, ואין בידינו תמונה ברורה לגבי הסטאטוס שלו (ובמקרה הזה, עקב פיזור הדעת ממנו סובל התובע, ראוי היה לאמת את דבריו באמצעות הוכחה אובייקטיבית לסטטוס הקיים לו), ניכר מדבריו של התובע כי הוא אכן עובד בשיתוף פעולה עם גורמים ישראלים, ואלו דאגו להנפיק לו תעודת זהות ישראלית.
3973. התובע אמר בעדותו, מיום 2.10.14, כי הוא קיבל את תעודת הזהות הישראלית, בשנת 1994 (ראה הציטוט בפסקה 3971 לעיל). אולם בעדותו בפניי, ביום 17.9.15, אמר התובע כי הוא מחזיק בתעודת הזהות הישראלית שלו מלפני 15 או 16 שנה, כלומר משנת 1999 או 2000.
3974. אני מייחס את הסתירות בדבריו של התובע לחוסר המיקוד המחשבתי ולקשיי הזיכרון מהם הוא סובל.
3975. ברם, קביעה עובדתית לא ניתנת להיעשות על סמך אינפורמציה זו בלבד.
--- סוף עמוד 215 ---
3976. מאידך גיסא, בעמ' 5 לתצהירו, מיום 21.6.04, כתב התובע (ההדגשה הוספה):
"הרשות האשימה אותי שיש לי תעודת זהות ישראלית, שהשב"כ נתן לי ושהייתי עוזר למדינת ישראל נגד המחבלים, והיו אומרים לי שהייתי משתף פעולה עם ישראל".
3977. בדברים אלו, שכתב התובע רק בכדי להסביר את הסיבה למעצרו, ומבלי להניח כי תהיה לכך משמעות נוספת, יש כדי להסיק כי התובע היה, אכן, בעל תעודת זהות ישראלית, במועד מעצרו.
3978. בנוסף, התובע ענה, בסעיף 15 לתצהירו, מיום 7.1.09, כי יש לו חברות בקופת חולים. בעמ' 1360, לפרוטוקול מיום 2.10.14, ציין כי כיום הוא גר בתחומי ישראל.
3979. וגם בכך יש כדי לחזק את הגירסה שהעד – התובע – הינו אזרח ישראלי.
3980. מסקנת הדברים היא, כי התובע, הגם שאיננו ממוקד כלל, לא בתאריכים ולא במספרים, הצליח להוכיח, במידת הוודאות הנדרשת במשפט אזרחי, כי הוא מחזיק בתעודת זהות ישראלית, והוא רשאי לשבת בתחומי מדינת ישראל.