4000. גירסת הנתבעת, ביחס לעילת מעצרו של התובע, הובאה בתשובה לשאלה 6 בתצהיר התשובות לשאלון התובע, שם ענתה הנתבעת והסבירה כי התובע "נעצר בחשד לשיתוף פעולה".
4001. גירסה נוספת, מצידה של הנתבעת, הובאה במסמך, מיום 21.12.09, נושא כותרת "התובע ס.פ.", אשר הופנה מאת מנגנון הביטחון המסכל אל המפקדה הכללית (אף היא של מנגנון הביטחון המסכל).
במכתב זה כתב מי מטעם הארגון, כי התובע זומן, ביום 16.1.01, למשרדי הביטחון המסכל בחברון, בגין כך שביצע עבירות על החוק הפלסטיני. הוא היה מיוצג על ידי עורך דין, לא נפגע כל פגיעה פיזית או נפשית, והוא שוחרר ביום 20.3.01.
4002. התובע עצמו, הכחיש מכל וכל את הטענה, לפיה הוא זומן על ידי הנתבעת, והגיע לחקירה ברגליו הוא (ראה: עמ' 1356, לפרוטוקול מיום 2.10.14, שורות 17-18), ואף את הטענה כי הוא שוחרר על ידי הרש"פ, ביום 20.3.01 (ראה: עמ' 1356, לפרוטוקול מיום 2.10.14, שורות 20-21).
4003. כמו כן, הכחיש התובע את הטענה כי הוא היה מיוצג על ידי עורך דין. וודאי וודאי כי הוכחשה אף הטענה כי התובע לא נפגע כל פגיעה פיזית או נפשית.
--- סוף עמוד 220 ---
4004. הכחשותיו של התובע נשמעו הגיוניות יותר מאשר היחס האופטימאלי שמשווה הנתבעת להתנהלותה מול התובע. גם אמינותו של המכתב, אשר הוצא בשנת 2009 (לאחר הגשת כתב תביעה זה), מוטלת בספק.
4005. לאור גירסתה של הנתבעת, בתצהיר מאת ראאד טאהר עמירה, ולאור אמירותיו המוחלטות של התובע, כי הוא נעצר בגין שיתוף פעולה עם ישראל דווקא, גוברת הסבירות כי התובע לא נעצר משום שעבר "על החוק הפלסטיני" אלא משום שסייע למדינת ישראל.
4006. חיזוק נוסף לכך שהתובע אכן שימש כמשתף פעולה (ועל כן, סביר להניח כי זו הייתה אכן טענתה של הרש"פ כלפיו), עולה מעדותו של התובע, בעמ' 1375, לפרוטוקול מיום 23.10.14:
"ש. אתה לא שוחררת מעולם מהמעצר על ידי הרשות?
ת. רק הצבא הישראלי לקח אותי.
ש. ולאן הם לקחו אותך כשהם נכנסו לבית הכלא.
ת. לקחו אותי לגוש עציון ולאחר מכן לתל אביב. ישב איתי משהו בשם א.ר. ו-א.י בתחנת משטרת יפו. כוונתי לישראלים וזה חלק מהשיקום.
ש. בתצהיר כתבת שלקחו אותך לבית מלון בתל אביב ולא לתחנת משטרה.
ת. לקחו אותי לבית מלון ומהבית מלון שלחו לנו אנשים עם טלפונים להגיע לתחנת משטרה, שאלו אותי כמה שאלות על איך הייתה החקירה שלי בכלא של הרש"פ.
ש. רק צה"ל ליווה אתכם או שעוד אנשים?
ת. צה"ל ושב"כ.