4128. וכך נכתב בעמ' 3 לאותו התצהיר של התובע:
"... הרימו אותי, כי הגעתי למצב שאני לא יכול לעמוד על הרגליים. לקחו אותי לתוך חדר ממש קטן ושחור, וקשרו אותי על צינור בגג, עם הידיים למעלה, והייתי עומד על קצות האצבעות. באו אלי 2 מהשב"כ הפלסטיני, והתחילו לדבר איתי ואני קשור, ואמרו לי, שאם אני אעזור להם ואגיד להם כל מה שאמרו לי השב"כ הישראלי – ישחררו אותי. ואני, לא היה לי מה לספר להם. התחילו לחקור אותי ביום ובלילה במשמרות, ולשפוך עלי מים קרים, בשעה 3 בלילה, וביום מוציאים אותי למשרד, נותנים לי לשבת על כיסא, וקושרים לי את הידיים והרגליים. העבירו אותי לחדר עם עוד שני אנשים קשורים לתקרה. היו באים אלינו ואומרים מי שמדבר ראשון הולך הביתה...
החזירו אותי לאותו חדר. הייתי מתפוצץ, ובאמצע הלילה מבקש מהם שייקחו אותי לשירותים, והם מסרבים, ואומרים: כל עוד שאתה לא מדבר אותה לא מקבל כלום. היו לוקחים אותי מתי שהם רוצים, לא מתי שאני צריך.
--- סוף עמוד 246 ---
... כל יום בלילה היו מביאים מספר חיילים, שירביצו לי במקלות, ידרכו לי על הראש, מורידים לי את הבגדים, ושופכים עלי מים קרים...".
4129. בעדותו, חזר התובע על דבריו בדבר העינויים, וכך אמר (עמ' 1229, לפרוטוקול 11.5.14):
"ש. כשעצרו אותך, מי עצר אותך?
ת. התנזים.
ש. לא כח של הרשות?
ת. לא.
ש. הם אמרו לך משהו?
ת. שום דבר, לקחו אותי מהבית ב..., עצמו לי את העיניים וזרקו אותי. לקחו אותי, לא ידעתי לאן.
ש. אמרת להם משהו?
ת. שאלתי.
ש. מה שאלת?
ת. לאן אתם לוקחים אותי. לא נתנו לי לדבר מילה וכל הדרך הרביצו לי.
ש. אמרו לך שהם מהתנזים?
ת. לא אמרו כלום, ולא נתנו לי לדבר.
--- סוף עמוד 247 ---
ש. אמרו לך שהם מהתנזים?
ת. לא אמרו כלום, ולא נתנו לי לדבר.
ש. כמה זמן היית איתם ברכב?
ת. נסיעה של בערך חצי שעה ארבעים דקות.
ש. לקחו אותך ליער?
ת. הייתי קשור לעץ במשך חודש ימים. קשרו, הורידו, הרביצו.
ש. איפה ישנת ואיפה אכלת?
ת. ישנתי במשך חודש בעמידה.
ש. זה היה בקיץ או בחורף?
ת. לא זוכר תאריך אבל היה קר מאוד. ושפכו עלי מים והייתי כמעט בלי בגדים, רק עם תחתונים".
4130. דברים דומים נאמרו על ידי התובע בעמ' 1231 לפרוטוקול:
"ש. בחקירה הודית שהיית סייען של השב"כ?
ת. כן. מרוב המכות. די, כבר הייתי גמור. גם יכלו להרוג אותי באותו רגע. כל מה שאמרתי זה שקר, סתם סיפור שהמצאתי כדי שיעזבו אותי.
ש. כשהודית זה לא היה כשקיבלת מכות?