התובע נשאל לגבי הפער בין עדותו לבין האמור בכתב התביעה, אך לא היה בפיו הסבר לסתירות, דבר הפועל לטובת הנתבעת.
4182. התובע כתב, במספר הזדמנויות, כי הוא סובל מסיוטים. אבל, בדיון ביום 22.12.14, העיד התובע, כי ההפך הוא הנכון, וכי הוא ישן טוב בלילה, ולא היו לו סיוטים (עמ' 1469).
4183. התובע הגיש תצהיר נוסף בשנת 2012, ובתחילה, ניסה לספק הסבר כאילו נעשתה לו בדיקה רפואית בשנת 2012 (עמ' 1470). בהמשך, הודה כי התבלבל, והבדיקה הייתה בשנת 2008. בנוסף, עולה מעדות התובע כי מי שיזם ודרבן אותו להגיש תצהיר איננו התובע, אלא בא כוחו, אשר ביקש ממנו לכתוב תצהיר נוסף (עמ' 1470).
4184. התובע שינה את גרסתו ביחס לעינויים: שלוש פעמים אמר כי היכו אותו, ושיניו נפלו (עמ' 1478 לפרוטוקול; תצהיר תשובות התובע לשאלון הנתבעת, מיום 30.7.08, סעיף 24; ותצהיר התובע, משנת 2012). ואילו בפעם הרביעית שינה התובע את גרסתו ואמר כי היה אצל רופא, שביצע את עקירת השיניים שלו.
4185. סתירה נוספת אצל התובע נוגעת לטענתו, כי הוא אינו מסוגל לעבוד. התובע העיד בבית המשפט, שגם לפני המעצר וגם לאחריו, עובדים תחתיו 4-5 פועלים, כך, שממילא טענתו היא, כי לאחר המעצר וכתוצאה מהעינויים, הוא כבר לא מסוגל לבצע עבודות פיזיות של בניין, היא טענה שקרית (טענה שטען בתצהיר תשובות לשאלון הנתבעת, מיום 30.7.08, בסעיף 38). בעמ' 1482 לפרוטוקול אמר התובע, כי גם לאחר המעצר יש לו 4-5 פועלים תחתיו.
4186. ביחס לטענת התובע, כי במהלך מעצרו הרגה הנתבעת מספר אנשים (מוסא אלרג'וב, זוהיר מחתסב, מחמד עבד אל מחסן), הרי שהתובע עצמו העיד בבית המשפט, שאין לו קשר לאותם אנשים, ושכל תיאוריו הם שמועות ששמע. מחמת כן, אין לייחס משקל לעדויות אלו.
--- סוף עמוד 260 ---
4187. הנתבעת אישרה כי התובע נעצר בחברון, ביום 3.5.01, ושוחרר עם הפלישה של צה"ל. התובע אישר בעדותו, כי טענת הנתבעת כלפיו הייתה, כי הוא עובד עם מערכת הביטחון הישראלית. התובע אישר כי אשתו וחמיו הגיעו לבקרו בבית הכלא, והוא מציין ששילם סך של 50,000 ₪ (ת/619). לטענתו, מדובר בשוחד, ולא בערבות. יחד עם זאת, טוענת הנתבעת, כי התובע לא מצא לנכון להביא לעדות את גיסו, שהיה אחד הגורמים המעורבים בתשלום.
4188. התובע אישר כי לא הגיש תלונה במשטרת ישראל, מיד לאחר שחרורו, ואישר כי אשתו וילדיו מתגוררים בישראל, ומסרבים לבוא להעיד (עמ' 1478).