--- סוף עמוד 274 ---
המעצר, הוא שימש בתפקיד בכיר של האחראי על הקשרים הכלליים של הנתבעת בעיר חברון.
4247. בזמן החקירה ובגלל העינויים, איבד התובע את הכרתו, ולכן, לקחו אותו לבית חולים. הוא ציין בתצהירו, כי לקחו אותו יותר משש פעמים לבית החולים, ורשמו על תיק בית החולים שם אחר, במקום את שמו, כמו "מוחמד יוסף" או "מונזר יוסף" וכו'.
4248. פעם, בחודש 01/2001, לקחו אותו לאיזה מקום, ואמרו לו שזה בית משפט. ב"בית משפט" זה התקיים רק דיון אחד, שארך חצי שעה. לאחריו אמרו לו, שקיבל גזר דין מוות. התובע כותב בתצהירו, כי אנשי הנתבעת לא הביאו כל הוכחות למעשיו, טרם מתן גזר הדין.
לקח פחות מחודשיים, מאז שנעצר התובע ועד שהתקיים הדיון בבית המשפט: לקחו אותו ועצרו אותו ביום 20.11.2000, וההליך השיפוטי כנגדו התקיים, ביום 16.01.2001, שם קיבל גזר דין מוות. לדבריו, בתצהירו הנ"ל, אל בית המשפט הגיעו כתבים מתחנות הטלוויזיה, כדי לסקר את האירוע.
4249. כאשר שהה התובע בכלא, הוא שמע שאנשי הרש"פ לקחו אדם בשם "ואלד אלקוואסמה", לחקירה, היכו אותו ושמו אותו במכולה. בגלל החום הגבוה בתוך המכולה, ובגלל המכות, הוא נפטר. השמועה ששמע התובע הייתה, כי גם אמרו לו שאמין אל ווקאי חקרו והיכו אותו.
4250. בנוסף, ידוע לתובע כי היה אדם אחר מאזור אלזאהרייה, ממשפחת אלבאוב, שהרש"פ הרגה אותו.
4251. התובע ציין כי הרש"פ לקחו את הרהיטים מביתו, וכן לקחו את רכבו.
ס.2.3 תצהיר התשובה של התובע לשאלון הנתבעת
--- סוף עמוד 275 ---
4252. התובע הגיש תצהיר, בתשובה לשאלון של הנתבעת (ת/754). בתצהיר נכתב כי התובע מחזיק בת"ז ישראלית. טרם מעצרו, הוא שימש כקצין אצל הנתבעת, במשך 33 שנים.
4253. במהלך מעצרו, אנשי הרש"פ שברו לו 4 שיניים, ועדיין הן חסרות לו. התובע מתאר בתצהיר התשובה את העינויים שעבר. פעמים רבות איבד את ההכרה בכלא, בגלל העינויים. נאמר לו, שאין מי שיטפל בו, והוא צריך לסבול ולמות.
הוא איננו יודע את השמות של אנשי הרש"פ שפגעו בו. הם היו שמים בד על הפנים שלו, ושקית שחורה, כדי שלא יראה אותם. הם גם לא מסרו את השמות האמיתיים שלהם.
4254. כאשר אנשי הצלב האדום היו מגיעים, אנשי הרש"פ היו מחביאים אותו בדהריה. רק לאחר ששפטו אותו למוות, איפשרו לו לפגוש את אנשי הצלב האדום.
4255. בכלא, איימו על התובע שירצחו אותו. באופן רשמי, אמרו לו שדנו אותו למוות, וזה פורסם בכלי התקשורת.