4256. כאשר השתחרר מהכלא, לא היה התובע מסוגל ללכת. החיילים הישראלים שהגיעו לכלא דהריה, הרימו אותו, והניחו אותו ברכב.
4257. כאשר היה התובע במעצר, העבירו אותו 5-6 פעמים לבית חולים בחברון; גם שם לא עשו רישומים על אודות הטיפולים שעבר.
4258. לאחר השחרור, קיבל התובע טיפולים גם בקופ"ח וגם בבתי חולים. בתצהיר נכתב, כי קיימים רישומים על כך.
ס.4 עדות התובע
4259. גביית עדותו של התובע, הייתה לפני כ-9 שנים, ביום 16.11.08, כ"עדות מוקדמת", והיא נגבתה בישיבת בית משפט שהתקיימה בביתו של התובע ביפו, וזאת מחמת
--- סוף עמוד 276 ---
מצבו הרפואי הקשה של התובע. במועד מתן העדות, שכב התובע במיטתו, ולאחר ששהיתי עימו נחה דעתי כי הוא מודע למקום הימצאו, ולמטרת ההתכנסות.
4260. במענה לשאלות עורכי הדין של הצדדים, השיב התובע כי הוא היה בבית סוהר אצל הרש"פ בחברון. טרם מעצרו, התגורר בעיר חברון. לאחר שחרורו מהמעצר, בתקופה בה צה"ל נכנס לשטחים (במהלך מבצע חומת מגן), עבר התובע להתגורר בישראל. התובע משער כי היה הדבר בשנת 2001-2002 (הוא אינו זוכר תאריך מדויק).
4261. התובע נשאל, האם יש לו אזרחות ישראלית, והוא השיב, שיש לו תעודת זהות (ישראלית).
4262. התובע סיפר כי כאשר שפטו אותו ורצו להוציא אותו להורג, הראו את זה בטלוויזיה, באל ג'זירה ובאל ערבייה, ובערוץ 2, הגם שאין לו מסמכים המתעדים את המשפט שנערך לו.
בסופו של דבר, שוחרר התובע מהכלא, על ידי ממשלת ישראל (כוונתו של העד הייתה לצה"ל).
4263. התובע לא רצה, בתחילת דבריו, לענות על השאלה, במה הוא הואשם. לאחר מכן השיב, כי הואשם על ידי הרש"פ, בכך שהוא כי משתף פעולה עם ישראל.
4264. לשאלה, באיזה בית משפט נערך משפטו, השיב התובע כי ההליך המשפטי כנגדו התבצע בבית משפט, שהם הקימו – הרש"פ – בחברון. התובע העיד, כי לא היה מיוצג באותו הליך משפטי. כמו כן, אין לתובע כל מסמכים לגבי המשפט, אך הוא אמר, כי פסק הדין נמצא באינטרנט.
4265. עוד סיפר התובע, בעדותו הנ"ל, כי לאחר מעצרו הובילו אותו מבית סוהר חברון לדהרייה, ולשם נכנס צה"ל, ושחרר אותו.
4266. לאחר ששוחרר, הועבר התובע על ידי צה"ל, לישראל. משום שהיה במצב בריאותי גרוע, הביאו אותו לבית חולים בירושלים, לקבל טיפול.
--- סוף עמוד 277 ---
4267. התובע סיפר בעדותו, כי כאשר נשאל על ידי צה"ל, היכן הוא רוצה להתגורר, השיב כי הוא רוצה לגור בתחומי ישראל. על כן, הותירו אותו בארץ.