4339. תובע מס' 7 בת.א. 7123/05 (להלן – "התובע "), נעצר בידי הנתבעת ביום 30.6.01 באזור זיף, שטח שבשליטה ישראלית מלאה. בהיות התובע תושב ירושלים ונושא תעודת זהות ישראלית, היה מעצרו בלתי חוקי משלוש בחינות שונות. התובע שוחרר ביום 1.4.02.
4340. הנתבעת ביצעה כנגד התובע מעשי תקיפה ועינויים קשים ביותר. התובע הועבר לתא צינוק, בגודל 180 על 80 ס"מ; על ראשו הושם בד, שמנע ממנו לראות; בתא לא הייתה שמיכה; הרצפה הייתה מלוכלכת ורטובה; הפשיטו אותו מכל בגדיו; כחודש וחצי הוא כמעט ולא ישן. התובע לא יכול היה לראות את האנשים שחקרו אותו, חבלו בו במקלות ובכבלי חשמל, כיבו עליו סיגריות בוערות, בעטו בו, לחצו עם נעליים על ראשו, הכניסו את ראשו לתוך אסלת בית שימוש, כבלו אותו בתנוחות קשות ומכאיבות, מנעו ממנו גישה לשירותים, מנעו ממנו להתקלח. היו תולים אותו משפילים אותו ומאיימים עליו.
4341. התובע התבקש על ידי אנשי הנתבעת כי הוא ישלם להם סכום של כ- 160,000$ כדי שישחררו אותו.
סא.2 פרטי המעצר
4342. התובע הגיש כראיה אישור של הצלב האדום (ת/608), בו כתוב כי התובע נעצר, ביום 30.06.2001, נרשם ביום 16.07.2001 בחברון, ביקרו אותו עד ליום 27.03.2002, והוא שוחרר ביום 01.04.2002.
סא.3 תצהירי התובע
סא.1.3 תצהיר התובע, מיום 1.6.04
4343. התצהיר הראשון שהגיש התובע הוא מיום 1.6.04 (ת/602 ערבית + תרגום לעברית ת/602א).
--- סוף עמוד 292 ---
4344. התובע כותב בתצהירו, כי הוא נעצר על ידי הרש"פ, באזור זיף (שהוא אזור C), ביום 30.06.2001, והיה עצור עד ליום 01.04.2002.
4345. התובע החזיק בתעודת זהות ישראלית, והוא עבד בתחילת דרכו (משנת 1986 עד 1995) כראש עיר, כאשר הוקמה הרשות, הוא הגיש את התפטרותו. מאז, הוא עוסק בעסקים חופשיים.
4346. התובע תיאר בתצהירו הראשון הנ"ל את העינויים שעבר, אשר בגינם נותר סובל מפגיעות פיזיות ונפשיות. במסגרת תיאור העינויים, ציין התובע בתצהירו, כי ראשו כוסה בשקית, כדי שלא יראה מי חוקר אותו או מכה אותו. המעשים האלה המשיכו כשבועיים. בימים האחרונים לפני הפלישה של צה"ל לאזור יהודה ושומרון, כל לילה היו לוקחים אותו למרכז אחר ממרכזי הרשות, שהיה צפוי צה"ל להפגיז אותו.
4347. אנשי הרש"פ ביקשו ממשפחתו של התובע ערבות בסך 165,000 דולר כדי לשחררו. לאחר שקיבלו את מבוקשם, אמרו שזה שוחד (וכך נמנעו מלהחזיר את הערבות).
4348. עוד מספר התובע, בתצהירו האמור, כי הרש"פ סגרו את המפעלים שלו והמחצבות שלו, ומנעו מאנשים לעבוד איתו. אנשי הרש"פ החרימו בתים ורכוש רב שהיה ברשותו. כן נודע לו, שאדם מטעם הרשות, שרף את רכבו ואת רכבה של אשתו.