סא.2.3 תצהיר התשובה לשאלון הנתבעת, מיום 17.12.2008
4349. בתשובה לשאלון הנתבעת, הגיש התובע תצהיר (ת/603), בו כתוב כי הוא גר בירושלים, וכי מוצאו מהר חברון.
התובע כותב בתצהירו הנ"ל, כי הוא מחזיק גם כיום בת"ז ישראלית.
4350. התובע איננו זוכר שמות של אנשי הרש"פ, שפגעו בו. מעבר לכך, חלק מהזמן שעינו אותו שמו על ראשו בד, כדי שלא יראה את מעניו. לפעמים, היו מעניו רעולי פנים.
--- סוף עמוד 293 ---
4351. שחרורו של התובע מן הכלא נעשה על ידי תשלום שוחד של מאה אלף דולר, לתאופיק טיראווי. אחר כך, טיראווי אמר לבני משפחתו, שהסכום הזה לא מספיק, והוא רוצה עוד מאה אלף דולר. טיראווי איים על בני משפחתו של התובע, שאם הוא – טיראווי – לא יקבל מאה אלף נוספים, הוא יתלונן שמשפחת התובע שלחו לו מאה אלף, כשוחד.
משפחת התובע לא שילמו לטיראווי את המאה אלף הדולר הנוספים, ולכן לא שיחררו את התובע.
לאחר מכן, הגיע אל התובע ניזאם ג'עברי, שהיה אחראי באזור חברון על הארגון של תאופיק טיראווי, וביקש מהתובע את אותם מאה אלף נוספים. בסופו של ויכוח, בינו לבין ניזאם, משפחת התובע שילמו לניזאם עוד 60,000 דולר (או אולי מדובר היה בסכום של 65,000 דולר – התובע איננו זוכר במדויק), כשוחד, ורק אז שיחררו את התובע. התובע כתב בתצהירו הנ"ל, כי אין רישום על קבלת סכומים אלו, שכן מדובר בשוחד; אולם לאחר הוויכוח הנ"ל, הכסף שולם, והתובע שוחרר באותו היום.
4352. התובע הסביר, כי החקירות שחקרו אותו, נגמרו זמן רב לפני השחרור, וגם לא הביאו אותו בפני בית משפט שלהם. על כן, הוא הסיק, כי שחרורו היה תלוי רק באותו סכום כסף גבוה, שהיווה את השוחד.
4353. התובע ציין בתצהירו מספר פרטים נוספים, שנראו לו בעלי חשיבות. לדוגמא, הייתה לו ת"ז ישראלית, עוד לפני המעצר; הם עצרו אותו בשטח C, אשר לפי ההסכמים עם ישראל אסור להם לעצור בשטח זה; בתקופת מעצרו, לא לקחו אותו לבית חולים; מאז שחרורו, עבר התובע בדיקות רבות בישראל.
4354. נקודה אחרונה שהוסיף התובע, בתצהירו הנ"ל, היא כי בשנת 1997, לאחר שהרשות הוקמה, ושלטה באזור, החלו כבר איומים ולחצים עליו. כבר אז, היו מזמנים אותו לחקירות; אך זאת, בלי לכלוא אותו, וללא עינויים.
סא.3.3 תצהיר התובע מיום 09.01.2012
--- סוף עמוד 294 ---
4355. בתצהירו השלישי של התובע (ת/604 בערבית + תרגום לעברית ת/604א), כותב התובע, כי דברי הרש"פ, לפיהם הוא היה בכלא דהריה, ומשם שוחרר על ידי צה"ל – אינם נכונים. לאמיתו של דבר, הוא לא היה כלוא בדהריה, אלא היה כלוא כל העת בחברון, במוקטעה, אצל השב"כ הפלסטיני. הוא שילם 165,000 דולר שוחד, לפי החלטת תאופיק טיראווי, שכונה "אבו חסין", וכך שחררו אותו.